גרגר חיטה שנמצא בעוף
כשהתקרב חג הפסח, הכינה פייגל'ה את כל צורכי החג, לרבות קערת הסדר. גם ברל'ה עזר לידה, כי לשניהם היה זה פסח ראשון בחייהם, שבו יסבו לשולחן שלהם ולא לשולחנם של אחרים. זאת היתה הרגשה נפלאה, שאיחדה את הלבבות ויצרה אווירה של קירוב-הדעת בין בני-הזוג, שבשאר ימות השנה האושר והאהבה היו מהם והלאה. פייגל'ה, שידעה את מלאכת הבישול עוד מהימים שבהם היתה הטבחית של ר' פייטל הגביר, הכינה מטעמים לליל-הסדר וערכה את השולחן בטוב-טעם; והדירה כולה בת החדר האחד, נצצה והבריקה באור יקרות, לכבוד החג.
עם שובו של ברל'ה מבית-הכנסת, ישבו בני-הזוג והסבו לשולחן-הסדר הערוך, כשבפעם הראשונה זה חדשים רבים שררה אווירה רגועה בדירה הקטנה. ברל'ה ופייגל'ה הרגישו נכונה, כי חג-החירות הגיע. את ארבע הקושיות שאלה פייגל'ה במנגינה חגיגית. וברל'ה השיב לה כדת וכדין, בדרך למדנית, כפי שזכר מבית אבא.
כאשר הגיעו ל"רחצה" והחלה סעודת החג, הגישה פייגל'ה דגים מתובלים במיני תבלינים שנעמו מאוד לחיכו של ברל'ה, עד שלא חסך מזוגתו כל שבח שאפשר להגיד על "גפילטע פיש" כאלה. עכשיו הגיע תור ה"קניידלך", אלה הכופתאות העשויות קמח-מצה וטבולות ברוטב טעים, שברל'ה השתוקק מאד לטעום מהם. גם להכנתן היתה פייגל'ה מומחית גדולה ובעלת נסיון רב, משכבר הימים.
והנה, משהריקה פייגל'ה את העוף עם המרק לתוך הקערית הנוצצת, כדי להגישה לשולחן, חשכו עיניה בראותה גרעין של חיטה נפוחה, דבוק לדופן העוף, מצידו הפנימי. צמרמורת עברה בכל גופה וזיעה קרה כיסתה את מיצחה. מה עושים? הרי ייתכן שהתבשיל אסור באכילה, כי חמץ בפסח אסור אפילו במשהו. איך תנהג עתה? אם תגלה את האמת לבעלה, עלול הוא לשבר את כל עצמותיה כאשר תעלה את החשש שהכופתאות אסורות באכילה מחשש חמץ. אבל, אין מצפונה מרשה לה להעלים את העניין ממנו ולהכשילו חלילה באכילת חמץ בפסח, ביחוד בידעה יפה שברל'ה שלה חשוד אולי בכל עבירות אחרות שבתורה, אך דווקא בעניין חמץ בפסח זהיר הוא ביותר ומקפיד לקיים מצוות הפסח ככל משפטו וחוקתו. תוך כדי היסוסיה, שמעה את קולו של בעלה, שהרעים עליה ממקום מושבו בתרעומת קשה.
מה את משתהה שם כל כך, זעק ברל'ה. מדוע אינך מזדרזת להגיש את המרק עם הכופתאות. הלא ידעת שכל היום כולו לא בא אוכל אל פי ומצפה אני בכיליון עיניים לרגע שיוגשו לשולחן ה"קניידלך" שכה אהבתים.
ברל'ה לא התמהמה עוד ותוך כדי זעקותיו ניתק עצמו מעל מושבו ובקפיצה אחת כבר עמד בתוך המטבח.
מה קרה כאן? – צעק בקול מטיל אימה.
פייגל'ה, כולה אחוזה פחד, גימגמה והדיבר כאילו ניטל ממנה. ברל'ה כבר הבין שמשהו מאוד לא נעים קרה כאן והוא דרש שאשתו תספר לו את האמת כולה, ותהא מרה ככל שתהא. ביד רועדת הצביעה פייגל'ה על החיטה הצמודה לדופן הפנימי של התרנגולת וכולה רעדה בשעת מעשה, כעלה נידף מפני רוח.
לרגע הושלך הס במטבחון הקטן. שיניה של פייגל'ה נקשו זו לזו, מרוב אימה. הנה, הירהרה בלבה, זה הסוף. עיניו הרצחניות של ברל'ה ברקו ושלחו זיקים, הנה, חשבה, יתנפל עליה ויעשה אותה לגל של עצמות.