המברק המוזר מוורשא
נקישה מואצת נשמעה בדלת, וכשפתח ר' אהרן סוסתיאל, שמשו הנאמן של הראש"ל, את הדלת, הושיט לו פקיד הדואר התורכי מברק דחוף שהגיע מהדואר הראשי של ווארשה, בירת פולין, ממוען לכתובתו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, מאת רבה של העיר נובומינסק.
שלא כרגיל, הכיל המברק כמות בלתי רגילה של מלים, ואף צורף למברק שובר שאישר שהשולח שילם מראש עבור התשובה שצריכה להיות נשלחת על תוכן המברק.
אני ששימשתי כמזכירו האישי של הראש"ל, נצטויתי על ידו להקריא לפניו את המברק, שהיה כתוב באותיות לטיניות ובמלים של שפת לשון הקודש, וזה היה תוכנו:
ווארשא, 13 ביולי 1905.
"אנכי רב בנובומינסק. בשם כל העדה היהודית, מבקש ממעלתו בקשה דחופה כי בצרה גדולה אנחנו. לפני כמה חדשים נרצח כאן אחד מפקידי המלכות נאטשאלניק, והאחים נח ואליעזר הורביץ והאשה מאטיל הנמצאים כעת בירושלים, בבית יצחק פרידמאן ממעזריטש, קודם נסיעתם העידו מתוך שנאה, עדות שקר כי חמשה נוצרים אשמים ברצח, ועל סמך עדותם נשפטו החמשה למות.
"מבקשים אנו ממעלתו לקרא לאנשים הללו אליעזר ונח הורביץ והאשה מאטיל, ולחקור ולדרוש מהם עד שיודו כי מפני שנאה העידו על הנוצרים, ואז אפשר יהיה עוד להציל את השפוטים למות, ולהציל בזה את היהודים משנאה, מחרפה ומפוגרום. כל זה להודיע לקונסול הרוסי בירושלים, למען יודיע הוא טלגרפית לגוברנטור (מושל) בוורשא".
חתום: ראבינר רבינוביץ, נובומינסק, מחוז וורשא.
כאחד שצבר נסיון רב בקומוניקציה טלגרפית, נתעוררו בלבי כמה דברים תמוהים עד שכל ענין המברק הארוך והמפורט, עורר אצלי כמה סימני שאלה שביקשו פיענוח. עצם העובדה ששלטונות הדואר העבירו תוכן של מברק המסית בעדים לחזור בהם מעדותם – נתן בסיס להתייחסות חשדנית לכל הנושא.