הירשל העילוי;
– המשל והנמשל
בערב סכות של אותה שנה נשמע הקול בעיר, כי הירשל בנו העילוי של ר' בייניש, שהיה בררן גדול בעניני שידוכין, עומד להתארס בחול המועד סוכות עם בחורה חשובה ורבת מעלות של אחת המשפחות המכובדות. היו כאלה שמצאו אסמכתא לכך בהגדלה של שטח הסוכה שנעשתה בחצר ביתה של המשודכת.
למגנת לב, חלתה הנערה במחלה קשה ומסוכנת עם סיבוכים, והענין ירד מהפרק.
מצב רוחו של ר' בייניש היה מדוכדך ביותר, והוא נראה מתהלך קודר ועצוב.
בערב סכות אחר הצהרים כשיצא ר' בייניש מהמקוה שתחת בית הכנסת תפארת ישראל, פגע בו ר' שלמה'לה שהיה בדרכו לטבול במקוה לכבוד יום-טוב. ר' שלמה'לה במבטו החד הכיר בו בר, בייניש שפניו אינם כתמול שלשם.
"שלום עליך ר' בייניש – שיהיה לבריאות! נו, אתרוג מהודר כמנהגך בכל שנה, יש לך כבר"?…
– מה שייך אם יש לי אתרוג מהודר; הלא כבר ממחרת ר"ה, ולפעמים אף לפני כן, מתחיל אני בחיפוש אחר אתרוג, ואכן השנה זיכה אותי ה' ומצאתי אתרוג צַ'אצְ'קֶע ממש, מהודר שבמהודרים שכך אזכה למצא כלה נאה ומהודרת להירשל שלי…
המלים האחרונות, היוו עילה מצוינת לר' שלמה'לה לעלות על הנושא שהוא חפש.
– הרשיני לשאול אותך שאלה סתמית, פנה אליו ר' שלמה'לה, כשעיניו מרצדות בחוריהן בקצב מוגבר. מה היה קורה אם מסיבה כלשהי לא מצאת אתרוג כלבבך וכבר הגיע ערב החג אחר הצהרים, ועדיין אין לך אתרוג?
– למה הכוונה בשאלתך, ומה זה חשוב כרגע לדעת.
– זו שאלה סתמית, ומי זה אומר שלכל שאלה זקוקים להתכוון. במטותא ממך ר' בייניש ענה לי על שאלתי.
– מה כאן השאלה – באין ברירה הייתי לוקח אתרוג פשוט, ובלבד שיהיה כשר לברכה.
– אכן צדקת ר' בייניש, זהו בדיוק מה שציפיתי לשמוע ממך. עתה ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אתרוג נאה ומהודר יש לחפש כל עוד שהזמן אינו דוחק. מה שאין כן כשכבר סמוך לחג, יש להזדרז ולקחת מכל המזדמן ליד. הרי זהו משל נפלא והולם למה שמתרחש וקורה אצל בנך המצוין. אם היה זה סמוך ונראה להגעתו לפרקו, יש מקום ויש הגיון בחפוש אחד חיפוש ובהמתנה עד שתזדמן זאת שהוא ראוי לה באמת. מה שאין כן עתה כשכבר עבר את שנתו העשרים, שעל כגון זה נאמד בגמרא מה שנאמר; יש לסיים את ההמתנה והחיפושים, ולקחת מה שמזומן ומה שראוי לברכת חתנים. ולעולם אין לדעת היכן טמונים וספונים האושר והסיפוק, אצל המיוחסים או אצל אלה המחזיקים עצמם כפשוטים…
– והיכן הנמשל? העמיד ר' בייניש פנים תמהים.
– אציג לך שאלה, ומתוכה יובן הנמשל: מה היית אומר אם הייתי מציע לך נערה נאה ומושלמת שכל המעלות שנאמרו בפרק "אשת חיל" צפונות בתוכה. אמנם הפעמון המקשקש אינו תלוי בצוארה, אבל אין כמוה לאצילות ולמדות – מה עוד שהחסרון המצוי ברוב בתולות ירושלים אינו מצוי אצלה, כי אין אצלה ענין של "חסרון כיס" ונדוניה של שלש מאות נפוליונים מונחים בצדה.
– נשמע מעניין, אבל כלום אין לה שם לנערה הזאת?
– לעת עתה אני מעדיף לא לנקוב בשם – אבל "טוב שם משמן טוב", ושמה הטוב נודף למרחקים… עדיף שתפגשו את הנערה ואחר-כך הכל יתגלה ויתברר.
– דיבורים משונים, מה לך ר' שלמה כי הנך עוסק בנסתרות. לא נראה שנוכל לגשת לענין מבלי שנדע הכל מראש. בכל זאת אספר לאשתי על פגישתנו ובינה יתירה ניתנה לנשים, ואולי היא תצליח לגלות את מה שר' שלמה מסתיר.