זעקת שבר
תוך שהם עומדים לסיים את התפלה, הגיע לאזנם קול זעקת שבר מהחוץ. הילד נחום יצחק, בנו של ר' אברהם אחיו של ר' זלמן, נעקץ על ידי עקרב ארסי בעת ששיחק בחצר ביתם בין פרחי הבר שגדלו פרא בשטח.
קמה מהומה גדולה בין המשתכנים, שזה להם יומם הראשון בביתם החדש. יללותיו של הילד הוציאו החוצה גם את כל הנשים, שקורי השינה עוד כיסו את עיניהן. הגדילה לצווח אם הילד, שפרכה ידיה ביאוש נוכח הסכנה הודאית לחייו של ילדה החביב.
היחידי שלא נתבהל ושמר על קור רוחו היה ר' זלמן, שהרגיע את כולם, וכה אמר להם: רבותי, מעשה שטן זה נעשה ע"י שלוחו של אדום הרשע, שעינו צרה בגאולת ארץ הקודש, והרבה שליחים לכחות הטומאה שמתלבשים בלבושים שונים, להניא את ישראל מליישב ולבנות את עיר הקודש; כי כחות הטומאה ניזונים רק מהשממון והחורבן. נשבע אני, כי שום מאורע לא ירתיעונו, ושום מכשול לא יצלח למנוע בעדנו מלהחזיר את עטרת ציון ליושנה; אנו נמשיך ונבנה חרבות ירושלים, ונגרש מכאן את השממה ואת המגור. והנה יקירי, גבורי כח חלוצי משיח צדקנו, אל פחד ואל מורך! מקובלני מאבי הצדיק זצ"ל כי מה שאמרו חז"ל באבות: "ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם", קיים ועומד לעד ולעולמי עולמים; וגם בירושלים כולה, אפילו שעומדת היא בחורבנה ובשממונה, עדיין חיים וקיימים דברי חז"ל שהתכוונו לא רק למקדש אלא לכל ירושלים, ומשום כך פתחו מאמרם עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש, ובנס זה כללו גם את המלה "ירושלים", כי התכוונו לומר שנס זה היה בכל ירושלים ולא רק בבית המקדש, ולפיכך בטוח אני שאמנם נזכה לראות בעינינו את התגשמות דברי חכמינו בירושלים המתחדשת ושום מזיקים לא ירעו ויפגעו בנו, לא בני אדום ולא בני ישמעאל, ולא נחשים ועקרבים, שליחיהם של אלה, והילד נחום יצחק בן חיה גיטל הצל ינצל ורפא יתרפא, בעזרת הבוחר בירושלים והרופא כל בשר.
בסיימו את דבריו תפס ר' זלמן את האצבע שנעקצה, הכניסה לפיו ומצץ בכל כחו את הארס וירקו החוצה. כך עשה שבע פעמים, עד שהנפיחות התחילה לרדת. נס זה חיזק את רוחם של פורצי החומות ועודד את הקבוצה שיצאה בראשותו של ר' זלמן אל השממה שמחוץ לחומה.
רק דאגה אחת קשה קיננה בלבו של ר' זלמן' והטרידה את מנוחתו. אותה שנה שעשרת הדיירים הראשונים עברו לבתיהם בשכונה החדשה, שחונה היתה, וכבר יצא כל חודש כסלו ועדיין השמים נעצרים מלהוריד גשמי ברכה. הבור הגדול שנחצב במרכז השכונה יבש מבלי טיפת מים, ולקנות מים מהשקאים הערבים המביאים מים בפחים ונאדות מן הבור שעל הר הבית ומוכרים במחירים מפולפלים – מי יוכל לעמוד בזה.