אנשים של צורה – כרך א – 047 – על ה"נסים" ועל הישועות

על ה"נסים" ועל הישועות

מששמע ר' יששכר דב מפיו של ר' לייבל את שעולל בלי כוונה לרוכל העלוב והמסכן, נתעגמה עליו נפשו. מבלי להתמהמה אף רגע, שם פניו הישר אל דוכנו של סניור נסים, וכתינוק מתחטא, הודה בפניו שהוא זה שגרם לו לכל הבזיונות ועגמת הנפש, ושום דבר בעולם לא יכבד עליו בכדי לפייסו ולהשיג את מחילתו.

לא הועילו לו לר' יששכר דב כל תחנוניו. סניור נסים סירב לסלוח. אמנם, מצד אחד הוא שמח שמן השמים חסכו ממנו את ענין השבועה שכל כך העיק עליו, וצדקו יצא לאור נגד כל המלעיזים והמלגלגים ששפכו את דמו אבל, יסורי הגוף והנפש שהיו מנת חלקו בשבועות האחרונים, לא יוכל לשכוח ולסלוח.

בראותו שסניור נסים תקיף בדעתו ומסרב לסלוח, פרץ ר' יששכר דב בבכי מר, ונראה כאדם שעולמו נחרב עליו. דמעותיו של אותו צדיק ריככו קצת את עקשנותו של הרוכל, והוא פנה אל ר' יששכר דב ואמר: רק בתנאי אחד מוכן אני לסלוח לך ולשכוח מה שעשית לי. שמעתי עליך שצדיק גדול אתה, והחכם שלנו בבית הכנסת תמיד דורש לנו מה שכתוב בספרים הקדושים, שצדיק גוזר והקב"ה מקיים; ומכיון שעד היום עוד לא זכיתי לבן זכר, רק לבנות, וחיי אינם חיים, שאין לי מי שיגיד אחרי קדיש, לכן אם תבטיח לי שאפקד בבן זכר, הכל מחול לך והכל סלוח לך.

מששמע ר' יששכר דב את התנאי, נתכופפה קומתו עוד יותר, וענה: מה לך סניור נסים שתבקש מיהודי פשוט שחטאתו נגדו תמיד, דרישה שאפילו יעקב בחיר שבאבות, לא היה יכול להבטיח לאמנו רחל; אלא ששערי תפלה לא ננעלו, ומי שמעביר על מדותיו וסולח לחבירו, זוכה שגם הקב"ה ייטיב עמו ממלא משאלות לבו.
המשפט האחרון הניח את דעתו של סניור נסים, שראה בדברים מעין הבטחה סמויה מפיו של ר' יששכר דב, וענה בדברי התפייסות: מחול לך מחול לך, ואזמין אותך להיות הסנדק לבן שיוולד לנו בעזרת השם.

ניבא סניור נסים וידע מה שניבא. ויהי לתקופת השנה ותהום כל כיכר ה"מיידאן" מהידיעה המרעישה, שאחרי חמש בנות ילדה שרינה, אשת סניור נסים בן למזל טוב. בלילה שלפני הברית נתאספו ובאו חכמי ישיבת "פורת יוסף" ועסקו כל הלילה בזמירות ובתשבחות, וקריאת קטעי זהר ושאר תפלות, כסגולה להצלת היולדת והרך הנילוד מכל מרעין ובישין, כשסניור נסים עומד ומשמש עליהם, שלא יחסר המזג מקהווה ומאראק, ומשאר דברים המחיים את הנפש ומגרשים את השינה.

למחרת נערך טקס הברית-מילה ברוב פאר והדר, בהשתתפות כל הרבנים והחכמים משתי העדות, והשמחה היתה רבה ואמתית, אלא שתעלומה אחת היתה שם, שאיש לא ידע לפתרה: למה ומדוע נתכבד אותו צדיק אשכנזי בסנדקאות של תינוק (ס"ט) ספרדי טהור?…

ונתגלגלה זכותו של ר' לייבל קרלינר שבגין שני הנפוליונים שלו, באו שתי טובות לעולם: הצדיק רבי יששכר דב חגג את חג החירות בשמחה ובטוב לב והרחבת הדעת; וסניור נסים זכה לבן זכר זריז וממולח.


<- לדף הקודםלדף הבא ->