רבי זלמן רבי נחום'ס
רבי זלמן רבי נחום'ס, כלומר רבי זלמן בנו של רבי נחום, כך קראוהו בחייו, וכך הוא נשאר בזכרונם של זקני ירושלים, קרוב לשמונים שנה לאחר פטירתו. שמו המקורי היה רבי שלמה זלמן לעווי (עם עי"ן) ולמה קראוהו על שם אביו? משום שאביו רבי נחום שאדיקער (מהעיר שאדיק שבפולין) גדול בתורה וצדיק מופלג היה. ומופלאים שבדורו מוכנים היו להוכיח באותות ובמופתים, שהיה מל"ו צדיקים וזכה לגילוי אליהו.
הצדיק רבי נחום עלה לארץ בשנת תר"ד, ביחד עם שני אחיו רבי אשר לעמיל ורבי יעקב לייב זצ"ל. על עליתם של שלשת האחים מסופר, כי באחד הלילות נגלה לרבי נחום איש אחד שפניו דומה למלאך ה' ואמר לו כדברים האלה: "עד מתי תהיה כאיש נדהם ולא תדע את המעשה אשר תעשה, קום לך ירושלימה, וה' אתך בכל אשר תלך". רבי נחום שראה בזה אות משמים, כינס את בני קהלתו ודרש בפניהם על קדושת ירושלים ועל גודל מצות ישוב א"י. בסיום דבריו הודיע להם על החלטתו לעזוב את עירו ולעלות לא"י.
ההודעה של רבם האהוב, שהיה מפורסם כאיש קדוש ובעל מופת, גרמה צער רב ואכזבה לתושבי העיר. הם אף לא ניסו להניאו מכוונתו, כי הבינו שהחלטתו של איש קדוש כרבי נחום, היא סופית.
ימים אחדים לפני פרידתו של ר' נחום, הגיעו לשאדיק שני אחיו הצדיקים רבי אשר לעמל, אב"ד גאלין, ורבי יעקב לייב, זכר צדיקים לברכה. סברו כולם שאף הם באו להפרד מאחיהם לפני נסיעתו לארץ ישראל, והנה בפיהם הסיפור עם חלום הפלאות שבו נגלה אליהם איש האלקים ואמר להם כדברים שאמר לרבי נחום. ומכיון שראו בעליל שמה, יצא הדבר, נתאחדו הם ומשפחותיהם ויצאו יחדיו בדרך לארץ הקודש.
המה יצאו בשלהי ניסן של שנת תר"ג, והגיעו לאחר טלטולים רבים ותלאות אין ספור לארץ הקודש בתמוז לשנה הבאה. ארבעה עשר חודשים השתהו שלשת האחים בדרכם למחוז חפצם, הם ומשפחותיהם, כשחבת ארץ הקודש הלוהטת בקרבם, היא הנותנת להם כח לסבול את כל התלאות אשר פקדו אותם בדרך.
אנשי ירושלים קיבלום בכבוד רב, ומאז הגיעם לעיר הקודש הם נתקראו בפי כל "שלשת האחים הקדושים". על גודל צדקתם ופרישותם, נספר אם ירצה ה' בפרק נפרד.