אנשים של צורה – כרך א – 061 – הולך עם הראש – במקום עם הרגלים

הולך עם הראש – במקום עם הרגלים

שפר עליהם גורלם של השדכנים של זמננו, שכל מלאכתם נעשית בהינף יד דרך אפרכסות הטלפון. ואילו השדכנים של הימים ההם, היו נאלצים לטלטל עצמם טלטלת גבר, ולהיות נדים ונעים מהכא להתם ומהתם להכא, עם "סחורתם"; ומדת הזריזות והניידות היתה התכונה הדומיננטית שנדרשה מהם.

ודוקא תכונה זו חסרה היתה לר' שלמה'לה. כחו היה יותר בראשו מאשר ברגליו, והיה קרוב יותר למדת העצלות מאשר למדת הזריזות. ומכיון שנשיאת הרגלים לא היה מהדברים שר' שלמה'לה חיבב במיוחד, הוא אימץ לעצמו נוהג שסייע בידו לעקוף את הצורך בשחיקת סוליות נעליו. הוא ידע כל אחד ואחד היכן מקום תפלתו הקבוע, ובאיזה מנין הוא מצוי בדרך כלל. והיה ר' שלמה'לה מפזר את תפילותיו על כל בתי הכנסת, ועל כל המנינים שבעיר העתיקה. הוא היה תופס את צרכניו בשעת חליצת טלית ותפילין, או שהיה מזמינם להתיחד אתו בעזרת נשים, בכדי להתרחק מסקרנותם של הבריות. וכבר ידעו כולם שאת ר' שלמה'לה אין לצרף כעשירי למנין, כי אין לו קבע, אלא הוא נע ונד מבית כנסת לבית כנסת. וממנין למנין.

ומאז שהגיעה רבקה'לה לפרקה, כל-אימת שגופו הצנום של ר' שלמה'לה היה מופיע בין המתפללים, החל לבו של ר' גרשון לפעום בתקוה – אולי זה בגללו ובסיבתו. עד שבקר אחד נתגשמה ציפייתו, ובעת שר' גרשון עמד וקפל את טליתו, נגש אליו ר' שלמה'לה והזמינו לבא אחריו לעזרת הנשים.

נתיישבו שניהם על הספסל האחורי שבעזרת הנשים ור' שלמה'לה התחיל כדרכו במתק שפתותיו: נו ברוך השם ר' גרשון שהגיענו לזמן הזה, שיש כבר על מה לדבר, וברוך המקום המזווג זווגו של אדם שיכוון אותנו בדרך הנכונה להגיע אל התכלית הנרצה. והרי לפניך רשימה של בחורים מובחרים, שנראים לי ראויים וכדאים לדקדק אחריהם, כבאים בחשבון לאותו ענין.

עם גמר הצגת הרשימה, נשתררה שתיקה מתוחה בין שניהם.

– נו, ר' גרשון מה דעתך? אפשר להתחיל במלאכה?…

– האם זו כל הסחורה שבאמתחתך? ענה ר' גרשון באדישות.

– תראה ידידי ר' גרשון, ידוע בכל העיר ששלמה,לה שדכן אינו משדך תקרה עם רצפה, אלא משתדל להתאים את המזוזה לדלת הנכונה. לא מתוך קלות דעת הצעתי לך מה שהצעתי. לפי עניות דעתי ולפי מה שחנן אותי הבורא יתברך שמו, אלה הם המועמדים היותר מתאימים לבתך המושלמת. אני גם מבין לרוחך ולחפצך, כל אבא משתוקק ומתאוה לטוב ביותר, וביחוד כשמדובר בבת יחידה נאה וחסודה, אבל כבר קבעו חכמינו ז"ל "איזהו חכם המכיר את מקומו"…

– "יסלח לי ר' שלמה, ממהר אני לשיעור של שולחן ערוך שלאחר התפלה, אם תהיה לך סחורה יותר טובה, יהיה על מה לדבר"

העמיד ר' שלמה'לה פני נעלב ואמר: רואה אני שיש אתך אותה הבעיה שיש לי עם כל ההורים לבנים יחידים – מרחפים בעננים ומחפשים את הנעלם שאינו מצוי וסופם מפח נפש ומחלת לב, רחמנא יצילנו.


<- לדף הקודםלדף הבא ->