תעלומת הנדיב המסתורי
על הכותל הצפוני של בית הכנסת "בית יעקב" שבשכונת "בית ישראל" בירושלים, תקוע וקבוע לוח שיש מצהיב מרוב ימים, אשר עליו חרותות כמה שורות סתמיות מעוררות פליאה וסקרנות: "לזכרון טוב בהיכל ה' לעולם, שזה בית המדרש בנוי מנדבת נדיב אחד ושמו פלאי ונעלם, שנדב סך מאה ועשרה נפוליון זהב" וכו'…
על זהותו של אותו נדיב פלאי ונעלם, התהלכו שמועות שונות ומשונות. במשך מאה שנות קיומו של בית הכנסת, נתרקמו סיפורים שונים על הנעלם שמאחורי לוח השיש המסתורי. רובם של הסיפורים הללו שייכים יותר לעולם הדמיון, מאשר למציאות ולאמת.
רבים, ביניהם חוקרי קדמוניות ירושלים, ניסו לפענח את התעלומה של אותו "נדיב פלאי ונעלם", וכאמור, לא הצליחו. ככל שנקפו השנים, נתמעטו הזקנים שידעו "לתפוס את קצה החוט" של סיפור מופלא. המסתתר מאחורי אלמוניותו של נדבן שביקש להקדיש את כל הונו למטרה קדושה בירושלים עיר הקודש. בלי לקחת לעצמו אפילו כהוא-זה מן הכבוד והפירסום שללא ספק היה ראוי לו.
בהירהור ראשון עלתה ההשערה, שהמדובר באחד מעשירי ירושלים בדור ההוא (האם היו כאלה?…), שנדבו ליבו להקים בית כנסת בשכונה החדשה, שזה עתה הוקמה מחוץ לחומות ירושלים העתיקה (בשנת "תרו"ם קרן ישראל"…), אך ביקש להישאר בעילום שם, אם מחמת ענווה יתרה, אם מחשש שלא ירבו עליו עניי-ירושלים ושלא יקפצו עליו מבקשי תרומות ונדבות.
איש לא יכול היה להעלות אפילו בדמיונו, שאותו תורם נדיב-לב לא היה אלא עני מרוד, מטופל במשפחה גדולה, שנכסיו מועטים ואוכליו מרובים, שמשום מעשה שהיה מכר כל רכושו ומטלטליו, ואת תמורתם הקדיש לבניין בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת בית-ישראל.