מהלך מפתיע של הראש"ל הישיש
כאשר הקראתי בפני הנאספים את הנוסח הסופי והמוסכם, התנער הרב ממושבו וביקש להגיד את דברו:
– "אחים יקרים! שמעתי כל העת בהקשבה את כל דבריכם ואת חוות דעתכם. לצערי, עלי לאמר לכם כי שגיתם בכל גישתכם והבנתכם את הענין, אינני מסכים באף מלה שנאמרה כאן, עם כל הכבוד לנאספים החשובים. יש לי חשש כבד שכל הטלגרמה מזויפת, והרב החתום עליה איננו יודע כלל אודותה. לדעתי, כל ענין הטלגרמה נעשה על ידי משפחות הנאשמים והם גם אלו אשר שילמו עבור התשובה, במטרה להציל את הרוצחים. ובאם נמלא אחרי מבוקשם ונודיע שהעדים חוזרים בהם מעדותם – זה יגרום להסתה ולגירוי יצרים אפלים של שונאי ישראל, ואנחנו עלולים להביא ח"ו אסון גדול על קהילות ישראל בפולין.
הנאספים לא הסתירו את הפתעתם מהמהלך הבלתי צפוי של החכם באשי, ושאלו את הרב, מה יש לפי דעתו להשיב.
אחרי הפסקה מתוחה של כמה רגעים אמר: "אם אפשר להשתמט ולא לענות כלל מה טוב. אולם, מכיון שכבר שולם עבור התשובה, ומטעמים שבנימוס מחוייבים להשיב, אני מציע לענות כדברים הללו: כי אנכי בתור רב במדינה אשר תחת שלטונה וחסותה של ממשלת תורכיה, מנוע מלהתערב בענינים פנימיים של מדינה אחרת, כי זה נוגד את החוק. תשובה כזאת אינה אומרת כלום – לא מועילה וגם לא מזיקה, ואינה טומנת בחובה שום סממן של הסתבכות"…
חלק מהנאספים הסכימו עם החכם באשי, אבל היו גם כאלה שהיססו, ושוב החל ויכוח, זה מצדד וזה שולל.