נפט בעומק הבאר
ר' יוסף לוי שהיה איש אמיד ובעל אמצעים, הבין עוד בתחלת המלחמה בחושו המסחרי המפותח, שהנפט עתיד להיות מבוקש ביותר בזמנים של מלחמה והפסקת היבוא מחו"ל, והלך וקנה כמות רצינית של ארגזים עם פחי נפט, והחביאם בתחתית הבאר שבפרדסו.
באחת השבתות הופתע השומר הערבי של הפרדס לראות פלוגת ג'נדרמים תורכיים בפיקודו של .קאנון-ג'אוויש (רב-סרן) נכנס לפרדס ועורך בו חיפוש יסודי. אחד הג'נדרמים השתחל לתחתית הבאר וגילה שם את מחבא הנפט. השומר שעמד ליד הבאר החוויר, כי ידע מה צפוי עכשיו לבעל הפרדס.
נתן הקצין התורכי עינים רצחניות בשומר, ושאל "שו האדה"? (מה זה?) השומר מרוב פחד, כאילו נאלם דום, וגימגם בקושי כמה מלים בלתי מובנות.
– "איפה האפנדי בעל הפרדס"? הרעים הקצין התורכי.
– הוא גר ביפו, ובא לכאן כמה פעמים במשך השבוע.
קח את הסוס שלך ורכב מהר לביתו ואמור לו שבפקודת הקאנוך-ג'אוויש של האימפריה העותמנית, הוא מצווה לבא מיד ולהתייצב בפני, אחרת מר יהיה סופו.
"יא-עמי, יא-סידי' " התחנן השומר – האפנדי הוא יהודי, והוא לא יבא בשבת, כי אצל היאהוד אסור לרכוב על סוס ביום השבת.
דבריו של השומר העלו את חמתו של הקצין התורכי, שצרח: רוץ מיד והבא לכאן את בעל הפרדס – ואם לא יבא מרצונו הטוב, אני כבר אדאג להביא אותו. והוסיף: לפקודתו של קצין תורכי עוד לא העיז בן אדם לסרב.
באין ברירה התיישב השומר על הסוס ויצא בדהירה ליפו.
אחרי רכיבה של כמה שעות הגיע השומר הערבי לשכונת נוה צדק ביפו, ומצא את ר' יוסף לוי יושב וסועד את סעודת שבת ומזמר בנחת את זמירות השבת.
כשכולו מבוהל ומפוחד, סיפר השומר לר' יוסף לוי את דבר גילוי מחבא הנפט בתחתית הבאר, וכי יש בידו פקודה דחופה מהקצין התורכי שעל ר' יוסף לוי לבא ולהתייצב מיד בפני הקצין המחכה לו בפרדסו.