בשעה טובה – בת באה לעולם
ויהי לתקופת השנה, נראתה זלאטה המיילדת עם הדלוסקמה הדהויה, נכנסת למעונו של ר' גרשון סטולר, ואחרי כמה שעות פשטה השמועה בסמטאות העיר העתיקה – זלאטה ר' גרשונ'ס חובקת תינוקת.
כל העדה היהודית הקטנה של ירושלים לבשה חג למשמע הבשורה המרנינה. כי ר' גרשון ושרה גיטל היו המטיבים והידידים של כל אחד ואחד; ולא יפלא שהיתה זו "שמחה משפחתית" שהקיפה את כל העדה מהקצה אל הקצה.
היו גם יודעי דבר שמבעוד מועד הודלף להם הסוד של ברכת הצדיק – אלא מחשש הלשונות הארוכות של הבריות והעינים הגדולות של הצייקנים, נשמר הדבר בסוד – ואילו עתה כשהכל עבר ב"ה כשורה, הותר הסוד לפרסום.
לא יהיה בכך כל חידוש אם נספר שבאותם הימים היו ר' גרשון ושרה גיטל, האנשים המאושרים בתבל. זה בודאי יותר נכון על ר' גרשון מאשר על אשתו שרה גיטל. כי היא חלמה והתפללה וייחלה לבן זכר, וזהו הלא חלומה של כל אשה כשרה בישראל להשאיר אחריה "קדיש".
משהרגיש בכך ר' גרשון, לא היתה דעתו נוחה, והוא טען כנגדה דברי רוך ופיוסין: ראי נא יונתי תמתי, ידועה האימרה – בן למה הוא דומה, לחמין של שבת, פעם מצליח ופעם מבליח. מה שאין כן בת זריזה ומוכשרת, יכולה ברצות ה' ליפול בגורלו של בעל תלמיד חכם, שיהיה טוב לנו מעשרה בנים. תארי לך שרה גיטל, שאם נזכה ונחיה ונראה, איך שבתנו נכנסת לחופה עם בחור תלמיד חכם "צַ'אצ'קֶע שבצַ'אצְ'קֶעס", כמה מאושרים נהיה אז. הלא כל חמודות ותענוגות העולם הם כקליפת השום, לעומת אושר נצחי כזה.
שרה גיטל לא נשארה חייבת, ואף היא תשיב אמריה לו: החשק שלך לזכות בחתן תלמיד חכם, מעבירה אותך על דעתך. כלום לא ימצא המובחר שבבחורים הצעה יותר קוסמת מאשר בתו של גרשון סטולר… הרשות בידך לחלום ולהפליג לעולם הדמיון, אלא שהבעיה היא שבמקרה דנן זקוקים לשני הצדדים, ולא די רק בצד אחד בלבד.
נתהרהר ר' גרשון קמעה ואמר: היד ה' תקצר – כבר היה לעולמים שאנשים פשוטים זכו לחתנים גדולי תורה ויראה, ויש רק להרבות בתפלה ובעשיית חסד.
– נו, הנהנה כנגדו שרה גיטל, יש לנו עוד זמן לזה, ועד אז הבה נשמח שנינו במתנה הנאה שהעניק לנו הבורא יתברך שמו, ברוב טובו וחסדו.
הבת שנולדה נקראה רבקה, על שם אמה של שרה גיטל. ומאותו יום שרבקה,לה נולדה, נתמלאו חייהם של ר' גרשון ואשתו תוכן חדש. כבר לא היו יושבים ומיצרים על הימים החולפים כצל עובר. להיפך, עתה נמדד בעיניהם הזמן החולף, לפי הערך שבמקביל אליו גודלת בתם. ודוקא עכשיו היה חפצם שהזמן יחיש את מהלכו ורבקה'לה תלך ותגדל עם הזמן.