אנשים של צורה – כרך א – 001 – עליתו לארץ של רבי ישעיה ברדקי

עליתו לארץ של רבי ישעיה ברדקי

(דף זה עדיין בהגהה)

צֵא וּלְמַד: מָה בֵּין דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים וְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים?

דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים חִבְּבוּ אֶת הַמִּצְוֺת! וּמִתּוֹךְ חִבָּתָם לַתּוֹרָה וּמִצְוֺתֶיהָ, חִבְּבוּ גַּם אֶת הָאָרֶץ! שֶׁגַּם חִבַּת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְוֺת-הַתּוֹרָה הִיא.

וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבַּ"ן הַקָּדוֹשׁ: שֶׁהַמִּצְוֺת כָּל עַצְמָן לֹא נִתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּבִזְכוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְלֹא נִתְחַיְּבוּ אַחֵינוּ בַּגּוֹלָה לְקַיְּמָן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מֵהֶם, וְיֵדְעוּ לְקַיְּמָהּ לִכְשֶׁיִּזְכּוּ וְיַעֲלוּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

מִשֶּׁנִּתְמַעֲטוּ בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מְחַבְּבֵי-מִצְוֺת, נִתְמַעֲטָה גַּם חִבָּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. רִאשׁוֹנִים מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל חִבַּת-הָאָרֶץ! מוֹכָנִים הָיוּ לִסְבֹּל שִׁבְעָה מַדוֹרֵי גֵיהִנּוֹם, וּבִלְבַד לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל! כְּדֵי לְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ, וּלְקַיֵּם בָּהּ מִצְוֺת כְּהִלְכָתָן – כּוֹלֵל מִצְוֺת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ.

אַחֲרוֹנִים, אֲפִילוּ מִתּוֹךְ עֲשִׁירוּת וּרְוָחָה, אֵינָם מוֹכָנִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. מַעֲדִיפִים סִיר הַבָּשָׂר בְּאֶרֶץ הָעַמִּים, מֵחַיֵּי-נְשָׁמוֹת בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ!

בּוֹא וּרְאֵה, אֵיךְ עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל רַבִּי גֵּרְשׁוֹן קִיטוֹבֶר (גִּיסוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם-טוֹב, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל) וְסִיעָתוֹ! רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא (מְחֻתָּנוֹ שֶׁל הַבַּעַשְׁט וּזְקֵנוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרַסְלָב), וְרַבִּי מְנַחֵם מֶנְדִּיל מִפְּרֶמִישְׁלָן, וְרַבִּי מֶנְדֶּלֶ'ה מִוִּיטֶבְסְק, וְרַבִּי אַבְרָהָם מִקָּאלִיסְק, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל מִפּוֹלוֹצְק, וְכָל אוֹתָם הַצַּדִּיקִים הָאַחֲרִים, תַּלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי-תַלְמִידֵיהֶם שֶׁל מַיְסְדֵי הַחֲסִידוּת. שֶׁשָּׁמְעוּ בַּת-קוֹל יוֹצֵאת מִמַּעֲמַקֵּי לִבָּם וְאוֹמֶרֶת לָהֶם: "קוּמוּ וַעֲלוּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל!"

חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים, לִפְרָקִים שָׁנִים, טִלְטְלוּ עַצְמָם בִּדְרָכִים-לֹא-דְרָכִים: בַּיַּמִּים וּבַמִּדְבָּרִיּוֹת, בִּסְפִינוֹת רְעוּעוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיוֹת אֶלָּא לְמַסַּע בְּהֵמוֹת וּמַשָּׂאוֹת. וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה, וּבִלְבַד לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ – מַשְׂאַת-נַפְשָׁם!

כַּחֲצִי שָׁנָה וְיוֹתֵר טֻלְטְלוּ שְׁתֵּי שַׁיָּרוֹת שֶׁל חֲסִידִים, שֶׁיָּצְאוּ מֵאוּקְרָאִינָה וּמֵרַיְיסִין, בְּיָם סוֹעֵר וּבְדַרְכֵי-מִדְבָּר, עַד שֶׁזָּכוּ לִרְאוֹת אֶת חוֹפֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל!

וּבְאֵיזוֹ שִׂמְחָה-שֶׁל-מִצְוָה קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה?!

בְּאִגַּרְתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה אֶל הַגִּזְבָּרִים וְהָאֲמַרְכָּלִים בְּוִיטֶבְסְק, כָּתַב רַבִּי מֶנְדֶּלֶ'ה עַל יוֹם בּוֹאוֹ לִירוּשָׁלַיִם:

"זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינוּ לוֹ! נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בְּאֶרֶץ-חֶמְדָּתֵנוּ – חֶמְדַּת-הַלְּבָבוֹת, מְשׂוֹשׂ הָרַעְיוֹנוֹת, הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, וְכָל מִינֵי פֵּרוֹת, וּשְׁאָר תַּעֲנוּגֵי בְּנֵי-אָדָם, וְכָל חֵשֶׁק הַמִּצְוֺת הַתְּלוּיִים בָּהּ!"…

וְהוֹסִיף רַבִּי מֶנְדֶּלֶ'ה וְכָתַב בְּאִגֶּרֶת אַחֶרֶת:

"יוֹדֵעַ אֲנִי בְּבֵרוּר גָּמוּר, שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵאָז יָצָאנוּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הֵם יִסּוּרֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל! וְדוֹמִים הֵם לְיִסּוּרֵי-תוֹרָה וְיִסּוּרֵי עוֹלָם הַבָּא, שֶׁעֲלֵיהֶם אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה: שֶׁאֵינָם נִקְנִים אֶלָּא בְּיִסּוּרִים!"…


<- לדף הקודם – לדף הבא ->