כה. ערבים דברי סופרים
שופטינו ויועצינו שישובו אלינו כבתחלה, מציון מכלל יופי, ממקום אשר יבחר ד', בדרשם את התורה בטעמיה, וימצאו את עמנו מוכשר כבר להוציא את הנצנים הקדושים הללו אל הפועל, אז בתור תורה שבעל פה, שכללה היא השמיעה לדברי סופרים, וכל בית דין גדול מרכזי שיעמוד לישראל, אין לך אלא שופט שבימיך בין בדרשותיהם בין בתקנותיהם, על ידם תצא האורה לכל העולם, לגוי כולו, בתור מצות ותקנות של דברי סופרים, שיעשו רושם מלא על ההערות השכליות, ויתמלאו מהם. אז יובן במילואו מאמר כנסת ישראל, כי טובים דודיך מיין, ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה44.
והעם המתעלה בהכשר נפשי וטבעי, ברחמנות בישנות גמילות חסדים, שלשת הסימנים של אומה זו45, כאשר תצאנה במילואן אלו המדות במלא מובנן, על פי הדרכתה של תורה, בצאת כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער, מוכרח הוא שתהיה לאור גוים.
43. ראש השנה כה: ספרי, שופטים, קמ"ג.
44. ע"ז ל"ה ופרש"י שם. שהש"ר פרשה א, ב.
(כונת הדברים האמורים היא. שזאת התורה הנצחית לא תשתנה ולא תוחלף לעולם, והתורה התירה בשר. אבל חכמים, בית דין הגדול לצדק עליון, יכולים בבוא העתיד הגדול, במלאת המדות הטובות כולן במלואן, להוסיף ולתקן, בתור תורה שבעל פה, מדברי סופרים, לגדור גדרים למנוע מריבוי שחיטות חולין, ובזה יהיו חביבים דברי סופרים יותר מדברי תורה).
45. יבמות עט. במדבר רבה, נשא פ"ח, דב"ר פרשה ג', מדרש שמואל, סוף פכ"ח.