לב. התעלות החי לעתיד לבוא
ובערך רוממות ערכם במהלך ההתפתחות, המסובב מהתעלות הרוח בכלל, שפועל גם על החושים וההרגשות לחדדם ולבררם, הנה הצביון הנכון בא בזה, והאלפים והעירים עובדי האדמה בליל חמיץ יאכלו, אשר זורה ברחת ובמזרה58. כי לפי התרוממות נפשם יתפתח גם חוש הטעם שלהם באופן מפונק מאד לפי ערכם, בערך שאר רוחם.
ובקול דממה דקה אומרת חכמת ישראל, הקב"ה, מדרגת החי דלעתיד לבוא תהיה כבחינת המדבר דעכשיו על ידי עליית העולמות59.
וזהו הוד התמונה אשר ציירו לנו הנביאים במצב התרבותי של בעלי החיים הדורסים. פרה ודוב תרעינה, יחדו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן. ושעשע יונק על חור פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה. לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים 60.
58. ישעיה ל, כד.
59. שער המצות, לר"ח ויטל, פ' עקב, ד"ה כוונת האכילה, וענין קריאת השמות. אדם בירר כל הנפשות הב"ח, ולכן לא הותרו לו באכילה, — ודע, שאותן הבהמות שהובררו מששת ימי בראשית היו מעולים יותר ממדרגת האדם של עתה, אתר שחטא. ולכן אין לתמוה על חמורו של רבי פנחס בן יאיר, שהיה מכיר מה שלא הכירו החכמים.
ועיין אורות הקודש ח"א, חכמת הקודש, מאמר שני, החיות העולמית, פכ"ד, מקור הכשרונות.
עץ חיים, שער מ"ט, פ"ג. באדם הראשון, הובררו כל הבהמות, לכן לא הותרו לו לאכילה רק הצמחים. וכאשר חטא – וגם בע"ח חטאו -, הבהמות הטהורות מתבררין ע"י אכילתן, ולעתיד יתבררו הבהמות בהררי אלף.
עיין ספר משנת חסידים, לר' עמנואל חי ריקי, מסכת ההרכבה, ד', ומסכת כללות העולמות. וספר שיח יצחק על פרק שירה, פ"ו. ובסדור שער השמים, לבעל של"ה, בראש פרק שירה.
60. ישעיה יא, ז-ט.