ט. מניעת השפלת ההמון
ההרשמה החוקית של חובת היושר, המוטלת על האדם, נגד בעלי חיים, היתה עושה רושם הפכי מאד מתכליתו. סוף פעולתה היתה השפלת האדם אל ערך שפלות בעלי חיים.
לא נוכל לצייר לנו, איך היה הדבר פועל על שלמי בני אדם המצויינים שבדורות, אחרי שגם מסופק הדבר, אם הרוח האנושי, הנשפל על ידי ההתערבות הבוסרית עם בעלי חיים, היה כלל מוכשר אז להוציא גאוני רוח, אבל כמה היה פועל להשפלת הכלל, ההמון, זה מצוייר יפה, ומובן בשכל שהיה מאד מוריד את כל הערך המוסרי שלהם.
אם הפתגם הקדוש והנעלה, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין18, לא היתה לו אותה הטבעיות שיש לו עתה, לא נוכל לדעת, מה נביא לנו תמורתו, בתור זיין מוסרי, ללמד לאנוש בינה, להתנשא מדרכי בעלי חיים השקועים רק בחוג הגוף ותביעותיו, לאדם ההמוני, המוותר על כבוד נפשו מפני רצונו הגס, וחפץ יותר להשפל לדרכי הבהמות כדי להפטר מחשבונות רבים מוסריים, למען יוכל להנות הנאות גסות מורגשות לפי שעה, דזילן ליה, שכיחן ליה19.
על כן אין לשער, כמה טובה השפיעה הדעה האלהית, שנתקה את האדם מן הבהמה מכל יחש.
18. תהלים לב, ט.
19. גיטין יג.