ד. גערה באכילת בשר
אמנם גערה נסתרת יש בקמטי תורה באכילת בשר, כי רק אחרי אשר תאמר, אכלה בשר, כי תאוה נפשך לאכל בשר3, אז תזבח ואכלת. הנה לא תוכל לעצור בעד נטיתך כי אם על ידי כבישה מוסרית, וזאת הכבישה עוד לא באה עתה, עוד היא נדרשת לך בשביל חוגים יותר קרובים אליך, בשגם ההשתלמות הרחוקה צריכה גם כן, אחרי נפלה, התאמצות חמרית, שמילוי כח זה ידרוש לפעמים את מזון הבשר, שההוא מס המעבר, לתקומה יותר בהירה, שבעלי החיים כולם אינם פטורים ממנו, כאשר הרבו לעשות כן גם בני אדם בכל מלחמותיהם הצודקות, שהיא נדרשת למעבר אל עלייתם הכללית.
זאת היא מעלתה של המוסריות כשהיא מחוברת למקורה האלהי, שיודעת היא עת לכל חפץ, ולפעמים היא כובשת את מעינה בשביל לקבץ כח לתקופות הבאות. מה שלא יוכל קוצר רוחה של המוסריות המנותקת ממקורה לשאת ולסבול.
כשהתאוה הבהמית היתה מתגברת לאכילת בשר, אז אם בשר בעלי החיים היה כולו בכלל האיסור, לא היתה ההריסה המוסרית, הנכונה תמיד להמצא בעת הכושר, מבחנת כלל בין אדם לבהמה, חיה ועוף, וכל רמש הארץ. הסכין, הגרזן, הג׳וליטינה, או זרם האלקטרון, היה עובר על כולם כאחד, כדי למלאות את הקיבה הזוללה של האנושות המקולטרת.
3. דברים יב, כ.