יג. המצוות חלונות האורה *
להכשיר את הרושם של התוצאה המוסרית באחרית הימים, להשאיר חלונות שבעדם תחדור האורה של הערת השכל השלמה, הבאה אחרי הערת התורה, הנה באו המצוות בסדר אכילת בשר.
ושמתי כדכד שמשותיך, ושעריך לאבני אקדח, וכל גבולך לאבני חפץ. וכל בניך למודי ה', ורב שלום בניך. רחקי מעושק, כי לא תיראי23. אל תיראי, מן הריחוק הנעלה מעושק, ולאו דוקא מעושק אדם, כי אם גם מעושק כל יצור, כל חי. יסבב לך רפיון מוסר, ירידה ונפילה, כמו שהיה קודם ההכשר הנאה והעליון, המובטח. וממחתה אל תיראי, ממורך לב, מחלישות נפש, שמסבבת הגברת מדת המוסר יותר ממה שראוי לפי חוזק כחות הנפש של מקבל ההדרכה, כי לא תקרב אליך24.
באשר בכלל לא הותרו כי אם בעלי החיים שברובם שמורים הם על שולחן האדם, ואותם הקרובים לטבעם, שהם על כל פנים יותר נאותים, שלא לקלקל טבעו של אדם להדמות לדורסים, כמפורסם כבר לראשונים, וכבר בארו הזקנים לתלמי, לעדות יוסיפון25.
אמנם דוקא בהם מצד קרבתם השכונית עלולה ביותר הרגשת החמלה להתנער בטבעה השלם, הבנויה לא על פי הכמרת רחמים של שעה, בזמן שאין תנאי החיים הכלליים המוסריים והחומריים מסכימים לזה. הכמרת רחמים כזאת היא באמת רק רפיון ומורך לב, מחתה לבדה.
אמנם במלאת איפת הצדק, וכל תנאי החיים יתאימו למדת המוסר השלמה, אז איננה רחמים, כי אם גזרה, לא צדקה של ויתור, כי אם משפט ודין גמור, גזרה וחק איתן. וכל העושה מ ד ותיו של הקב"ה רחמים משתקין אותו23, שאינן אלא גזרות ומשפטי צדק, שיתגלו בכל שלמותם בבא עתם, דוקא מצד הדרכתה של תורה, הנתונה בשקול דעתו של אל דעות.
* אפיקים בנגב, פרק ח'
23. ישעיה נד, יב—יד. ופידש"י ורד"ק ומצודות, שמשותיך, חלונות שתכנס בהם השמש. אבני אקדח, המאירים ביותר.
24. שם.
25. אגרת אריסטיאס, בס' מאור עינים, לר"ע מן האדומים, הדרת זקנים, מנטובה, דף יח. והספרים החיצונים, הוצ. א. כהנא, כרך שני, ע. מז-מח. וכן גם יוסיפוס, קדמוניות היהודים, ספר יד.
בספר יוסיפון, העברי, פי"ז, ספור תלמי המלך עם חכמי יהודה, הוצ. הומינר, ע. סט-ע, לא נמצא זה.