פרק יח' – שמחת רשב"י ובנו
ואם נדמה כי מרן היה מתבודד בביתו, מורה בבי מדרשו ומסתגף בתעניות – הרי אין זה נכון. סביבו הסתופפה תמיד חבורה גדולה של תלמידי חכמים ממעריציו שליוו אותו בדרכו.
פעם אחת בחול המועד סוכות ביקש ר"י לקיים מנהג קדום ולבקר את קברו של ר' שמעון בר יוחאי וקבר בנו ר' אלעזר במירון. מיד כשנודע הדבר לתלמידיו ביקשו ללכת עם רבם, אמרו ועשו. נטלו אתרוגיהם ולולביהם ויצאו בדרך היורדת אל הכפר מירון.
שם עלו מצד ימין אל הקבר והתפללו במקום. הקיפו את הקברים עם ארבעת המינים, אמרו הושענות וגם קראו פרקי "זוהר" על הציונים של ר"ש בר יוחאי ובנו. משסיימו ביקשו לצאת וראו, שבחוץ יורדים גשמים. גשמי ברכה היו אלה. הם ירדו בנחת ובתדירות. לא יכלו בני החבורה לשוב לעירם ונאלצו להישאר וללון בכפר מירון הסמוך. רק למחרת, כאשר פסק הגשם, החלו חוזרים צפתה.
במשך כל אותה עת היה מרן מיצר על ירידת הגשם בחג הסוכות, כאשר בקשו הכל לקיים מצות סוכה שבעת ימים. הוא נזכר בדברי המשנה במסכת סוכה, שמדמה את עניין הגשמים בחג האסיף לעבד שבא לשרת את אדונו וזה האחרון "שופך לו קיתון על פניו", כלומר אינו מקבל את מעשי העבד ושופך לו מים על פניו. חשש ר"י שמא מעשיו לא היו נכונים, לפיכך ירדו לו גשמים – והיה מצטער.
כשבאו מרן ותלמידיו העירה ממירון, יום ששי היה, ומיהר להתכונן לשבת קודש ולא נתן דעתו על כך. בליל שבת למד ר"י פרקי משנה והנה שמע קול מדבר עמו, קולו של המגיד:
– והנה הגשמים שבאו לא היו דוגמת "שפך לר קיתון על פניו" (מס' סוכה) אדרבא, נתקבלו דבריכם ורשב"י (-ר' שמעון בר יוחאי) ובנו שמחו לקראתכם בקרותכם "זוהר" על מערתם ובכפר הסמוך להם. אלא, כיוון שהקפתם את קבר ר' אלעזר בארבעת המינים הבאים לרצות על המים, נתעוררו המים ובאו. ואילו הייתם מקיפים פעם נוספת, היו רוב גשמים באים לעולם כמו בימי חוני המעגל. מפני כך באו גשמי ברכה רצופים, כדי שלא תקיפו עוד עליהם. כלל זה יהיה בידכם: כל זמן שהעולם יהא צריך לגשמים ביותר, תלכו ותקיפו את קבריהם של הצדיקים הנזכרים ותתענו. ועל כל צרה, שלא תבוא על הציבור, תקיפו את הקברים שבע פעמים ותתענו בתענית.
נחה דעתו של ר' יוסף. הבין הוא, שהיו אלה גשמי רחמים ולא גשמי זעף. מאז ואילך נותר מנהג בידי חבורת צפת לילך למירון בחול המועד סוכות.
כאמור לא היה מרן ספון בביתו ומאזין תדיר למגיד האלוקי. עם היותו מרומם מעל כולם, שמח תמיד כאשר באה לידו הזדמנות לעזור לבני צפת ואפילו בבעיותיהם היומיומיות הקטנות.
אחת התמונות הקרומות ביותר של קבר מר'בי ש'מעון ב'ר י'וחאי במירון.
בפסגת ההר (באופק השמאלי) בנויה צפת. ובימין נראה קצהו של ים הכנרת.
