פרק יד' – שלום לך מהישיבה של מעלה
ר' יוסף נהג לרשום לפניו את כל דברי ההתגלות השמיימית, שאמר לו המגיד במשך יובל השנים, והם נדפסו אחרי הרבה שנים בספר "מגיד מישרים". לפיכך נותרו בידינו עדויות מדויקות ממאורעות חייו, כמו זו: פעם הלך ר' יוסף לשוק בעיר לקנות בשר ועוף לכבוד שבת. וזאת לדעת, באותם ימים לא נהגו הנשים לצאת לשוק, מפני צניעותן. ביקש מרן ר"י אצל סוחר אחד את מבוקשו ולא מצא, הלך לאטליז אחר ולא היה בשר משחיטה מהודרת כפי שרגיל לאכול. לבסוף חיפש במקום אחר ולא השיג את חפצו, נתייגע, מפני שרצה לכבד את השבת במטעמים ולא עלה בידו. בלילה, כאשר נגלה אליו המגיד, אמר לו, שממנו נובע העיכוב במציאת בשר ועוף לשבת. ומדוע? משום שביקשו להראות לו מן השמים, שאפשר לכבד ולענג את היום הקדוש גם מבלי המותרות הללו. תמיד יעץ המלאך למרן להרבות בתעניות וסיגופים, למעט במאכל ובמשתה, שכן אכילה רבה גורמת לשינה מרובה, ואילו עליו מוטל תפקיד אחר -להקדיש את חייו לתורה. ולכן, אמר לו המלאך המגיד, שהוא, ר' יוסף, יזכה להשלים את ספרו, וכי עליו לקרוא לו "בית־יוסף", וכי יזכה להעמיד תלמידים הרבה יותר ממה שיזכה חכם כלשהו להעמיד במשך תשע מאות השנים הבאות.
בשנים, שהיה מרן עסוק בחיבורו ה"בית-יוסף", אמר לו המלאך הדובר:
– ואזכה אותך לסיים את חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל, שכל החכמים והנבונים והמשכילים ישאבו מחיבורך זה הנקרא "בית-יוסף". וצא וראה, כמו שלמה בחירי שנקרא מולכו, כן גם אתה תזכה להתעלות ולקדש שם שמים ברבים.
ואולי היתה כוונת המלאך, שר' יוסף יקדש שם השם בחייו ולא במותו.
ופעם אחת אמר לו הקול האלוקי:
– ואף על פי שיעברו עליך צרות רבות, הלא הן באות לזכך את נפשך, כדי שתשאר נקי מעוונותיך.
באור כזה הבין ר' יוסף גם את הצרות שכבר עברו עליו.
שעת רצון מיוחדת להתגלות המגיד היתה ליל שבת קודש. אז היה הקול מופיע כמעט בקביעות אחרי לימוד המשנה, ואילו בשאר השבוע נגלה הקול בתדירות קטנה יותר.
– שלום לך מהישיבה של מעלה. הקב"ה וכל בני הישיבה שולחים לר שלום ופותחים לר שערי תורה. הנה אשקך בנשיקת אהבה, הנה אחבקך – אמר המגיד האלוקי – אם תקבע עיתים לחכמת הקבלה, אפתח לבך בם ותבין סודות סתומים, שלא הבין בן אדם מזה כמה שנים.
ובפעם אחרת, אחרי שנסמך בידי מהר"י בירב ועמד לימינו בוויכוח שפרץ על הנושא, אמר לר המלאך:
– ויען כי מסרת את נפשך על החזרת עטרת הסמיכה ליושנה, תזכה להיות מוסמר מכל חכמי ארץ ישראל ומחכמי חוצה לארץ, ועל ידה אחזיר הסמיכה ליושנה. אין ספק שבכך רמזו לו משמים כי דווקא מספרו ה"שולחן-ערוך", שהוא למעשה קיצור ממפעלו הגדול "בית-יוסף", ילמדו כל הרבנים ומורי ההוראה בדורות הבאים אחריו, כולל ימינו אנו, עד ביאת גואל צדק. וכל מי שרוצה לפסוק הלכה היום ולקבל סמיכה של "יורה-יורה, ידין-ידין" חייב להיות בקי בשולחן ערוך ומפרשיו.
פעם אחת בלילה, אחרי שרי"ק קרא ולמד משניות, הוא שמע את קולו של המלאך המגיד:
– שלום עליך, ר' יוסף קארו, אני הוא המשנה שלמדתני. יצאתי לאלפך בינה. כמה מתפאר בך הקב"ה בישיבה של מעלה ואומר: בני יוסף כך וכך הם מעשיו, כך וכך הם דרכיו, כך וכך היא שקידתו בלימודו… ואני המשנה ראיתי את מקומך שהכינו לך בגן עדן; כמה טובה גנוזה לך בגן עדן, כמה תפנוקין ועידונים הם מכינים לך, חזק ואמץ ביראת ה'.
ועוד המשיך המגיד והבטיחו, שידרוש בג"ע (-גן-עדן) שבעה ימים לפני הפמליה של מעלה. במקרה אחר סיפר לרי"ק:
– משה בחירי (הכוונה לר' משה בן מימון, הרמב"ם) ויעקב יקירי (-הכוונה לר' יעקב בן אשר, בעל הטורים) שמחים בך שפירשת דבריהם בסיפור ובאריכות. ואת ספרך תקרא "בית-יוסף" כי זהו ביתך בעולם הזה ובעולם הבא.
כידוע כתב ר' יוסף ספר בשם "כסף משנה" שהוא פירוש על "משנה תורה" להרמב"ם, ואת ה" בית יוסף" יסד על ארבעה סורים של ר' יעקב בן אשר. לכן מציין המגיד דווקא את משה בחירי ויעקב יקירי.
והמלאך בצורת המשנה אומר:
– ייעשו ניסים על ידך כמו על ידי התנאים, למען ידעו בני הדור כי יש אלוקים בישראל, ותזכה לראות את אליהו בהקיץ פנים אל פנים… כי יהיה מורך ורבך כדי ללמדך כל סודות התורה. ואף שיהיו בבית אשתך ואנשים אחרים, ידבר אליהו אתך ותראה אותו, והם לא יראוהו, וקול דיבורו יהיה בעיניהם כקול שלך.
ועל זה הסביר פרשן אחד שמדריגת האדם הזוכה לגילוי אליהו עולה אלף פעמים ויותר על מדריגת זה שזכה להתגלות בצורת מגיד. יש לזכור שמרן היה מיחידי הדור שהיתה לו הזכות ללמוד מפי מגיד דרך קבע ואחר כך גם לגילוי אליהו.