פרק יז' – ידיד בלתי מוכר ממרחקים
מלא תמיהה היה ר' יוסף כאשר פתח את האיגרת שזה עתה הגיעה אליו. הכותב אינו מוכר, והעיר שממנה כתב רחוקה הלא מאוד. אין בדבריו שאלה הלכתית בוערת, אלא סתם דברי תורה. אם כן מה ראה האיש לכתוב?
בכל זאת קרא את דברי הכתוב שהגיעו מקרקוב, עיר גדולה בפולין של אותם הימים. והחותם היה צעיר בשם ר' משה איסרל'ס. בתחילה לא התייחס מרן במלוא הרצינות לתורתו של הצעיר האשכנזי הזה, אך השיב לו תשובה ראויה.
לא עבר זמן רב, ובין השניים התפתחה חליפת מכתבים וידידות גדולה. ר' יוסף למד להכיר כי הדיין מקרקוב הוא ממעולי הלמדנים שבדור וכבדו בכבוד הראוי לו. פעם אחת הביע ר' משה את בקשתו, שמרן ימצא עבורו "תיקון סופרים" מדויק מאוד ושלח לו לשם כך סכום כסף נכבד. תקוותו היתה כי בעיר של חכמים וסופרים כמו צפת בוודאי יימצא נוסח מדויק של "תיקון".
ר"י טרח ומצא אצל מוכר הספרים שבצפת את מבוקשו. הוא השיג עבור ידידו בקרקוב, כתב יד עם נוסח מסורתי עתיק ומוגה. הוא שילם תמורתו מאה אדומים, שהיו סכום גדול מאד באותם הימים, ושלח אותו בהזדמנות הקרובה לעיר הגדולה בפולין, לקרקוב.
ר' משה איסרל'ס, שנקרא בקיצור הרמ"א, שמח עם התיקון שמחה רבה. הנה נתמלאה משאלתו: הוא החל לכתוב ספר תורה מהודר ומדויק, לפי "תקון הסופרים" שקבל מצפת.
על ספר התורה של הרמ"א ידוע שהיה שמור שנים רבות ב"בית הכנסת של הרמ"א" בקרקוב עד שהועבר לירושלם. כאן עודנו מצוי בימינו אלה.
למרות הקשר בין שני אישים חשובים אלה לא ידע ר' יוסף כי בתכניתו של הרמ"א לכתוב ספר כדוגמת ה"בית-יוסף". כאשר הופיע לאור החלק הראשון של ה"בית-יוסף" על טור אורח-חיים, גברה הערצתו של הרמ"א לר' יוסף.
כמו רבים מחכמי ישראל בדור ההוא גם ר' משה התפעל מלשונו המדויקת להפליא, מניסוחו הממצה ומהתמצות הנפלא שבספר. לעיתים יתמה הלומד על מלה מסוימת במשפט. אולם רק המעמיק לעיין ישכיל להבין כי מאחוריה מסתתר עולם שלם של דיונים הלכתיים. במלה זו הרמיז ר' יוסף תלי תילים למבינים.
כאמור, מתוך הערצה לר"י צמצם הרמ"א את ספרו "דרכי משה" ממתכונתו המקורית, שעמדה להיות כמו זו של ה"בית יוסף" ופרסם את חיבורו כשהוא מדגיש את פסקי ההלכה של חכמי אשכנז וצרפת.
גם כשהופיע בדפוס ה"שולחן ערוך" של רי"ק בשנת שכ"ה הכיר הרמ"א בערכו של הספר. הוא חיבר ספר הגהות והערות על ה"שולחן ערוך" וקרא לו "המפה". בכך פרש מפה על השולחן ההלכתי וצרף אותו לספרו של ר"י.
ב"מפה" הביא ר' משה איסרל'ס את דעות הפוסקים שר' יוסף לא פסק כמותם ואת המנהגים של כל בני אשכנז השונים מאלו הנהוגים אצל יהודי ספרד. בפועלו זה עשה הרמ"א את ה"שולחן ערוך" לספר ההלכה המקובל ביותר בכל בית בישראל.
מראה "בית הכנסת של ה'רבי מ'שה א'יסרלס".
בתוך ארון הקודש (הנראה משמאל) הוחזק ספר התורה שכתב הרמ"א.
