פרק כ"ו – בפעם האחרונה סיום הש"ס
אחרי אותה שמחה, כשזכה רי"ק לשמוע דברים כה נפלאים מן האר"י, בקש ר"י ללמוד אצל האר"י, כי היתה תשוקתו גדולה לחדור לכל סודות התורה. אולם האר"י ידע שאין נשמתו של רי"ק, שהיא משורש ר' יהודה בר עילאי, מסוגלת ללמוד לפי דרכו של האר"י; נשמת ר' יוסף יכולה לקלוט רק את הקבלה על פי הרמ"ק (-ר' משה קורדבירו).
בכל זאת לא סירב האר"י לרי"ק והחל לדבר אתו בתורת הסוד. ואז קרה מקרה שלא יאמן – ר"י החל להתנמנם ולישון, עד כי נפלה עליו תרדימה. או אז הבין ר' יוסף כי איננו ראוי ללמוד בשיטתו של האר"י, וכי מן השמים רמזו לו על כך.
ר' יוסף חזר ביתר שאת להגות בתורת הנגלה. הוא חזר פעם נוספת על כל התלמוד, וקיווה בכל ליבו שיעלה בידו לסיים את מחזור הלימוד. אף על פי שהדברים היו שגורים על פיו ופסקי ההלכה התרוצצו במוחו בכל עניין ועניין, בכל זאת ישב ושינן כמו בימי נעוריו בפורטוגל, בקהיר ובאדריינופול לכל אורך דרכו.
מועד עלייתו של האר"י לצפת שנת ש"ל היתה, והביאה בכנפיה לר' יוסף עוד שני ארועים בלתי שגרתיים.
הדבר היה כאשר עלתה השיירה מירושלם לצפת. בין באיה היה חכם אחד שניכר בבגדיו כי הם מן המשובחים. כבן ארבעים וחמש שנים וזקנו החל מכסיף. רק הציג רגליו על אדמת צפת וכבר פנה לשאול לביתו של ר' יוסף קארו.
הנה נמצא אחד מילדי צפת הצעירים ששמח להנחות את האורח המאובק במבוך הסמטאות, המעלות והמורדות אשר בצפת. עד כי עמד לפני דלת פשוטה בתכלית, ללא סימן הכר מיוחד ואמר:
כאן גר מורנו ורבנו ר' יוסף.
ומיהר להסתלק.
ר' יעקב נקש על הדלת בידו רזו נסבה על ציריה.
– שמי יעקב קסטרו – הסביר לבני הבית -ובאתי ממצרים לצפת וראשית צעדיי היו לראות את ה"מרא דאתרא" (-רב המקום).
עד מהרה עמד ר' יוסף בפתח וקרא:
– הלא אתה, נכדו של ר' אברהם קסטרו ממצרים!
רבה היתה שמחת השניים בפגישתם. ר' יוסף התבונן בפני מנהיג יהודי מצרים ואמר:
– כל ימי שבתך בצפת אורחי אתה וביתי – ביתך.
ר' יעקב היה המום מקבלת הפנים הלבבית לה זכה. הוא חש את עצמו בלתי ראוי לכל הכבוד שנתן לו ה"בית-יוסף."
לא חלפו רגעים ארוכים וכבר עמדה לידו ארוחת ירק וכד חרס ובו מים צוננים כדי להשיב את נפשו מן הדרך הארוכה. בניו של ר' יוסף כבר טרחו להכין לו מרחץ וכל הדרוש לאדם אחרי מסע.
– באתי לבקור בארץ ישראל וברצוני להשתטח על הקברים הקדושים של ר' שמעון בר יוחאי ובנו במירון ואחרי כן אצל הקברים הקדושים שגילה האר"י הקדוש ממש בימים אלה ואז נשוב בע"ה למקומנו.
כך גלשה השיחה למעשיו המופלאים של האר"י אשר ר' יעקב הכירו עוד מימי שבתו והתבודדותו במצרים.
שעות ישבו ר' יעקב ור' יוסף ודנו בבעיות מעשיות שהתעוררו בבית הדין של קהיר ואשר בדומה להן ארע בצפת ובעולם. ר' יוסף חיווה דעתו ור' יעקב האזין וברר את הטעון ברור. כמו כן ספר למרן על ספרו החדש "ערך לחם" שהוא חיבור על ארבעה חלקי ה"שולחן-ערוך". ר"י זכה לראות בחייו כיצד יצירותיו מרבות תורה בעולם.
בין הדברים שר' יעקב, הידוע גם בראשי תבות שלו מהריק"ש (-מורנו הרב ר' יעקב קשטרו) שם אל ליבו, היו הנהגות מיוחדות של מרן. ר' יעקב ציין את הדברים בזכרונו ואחרי שנים כתב בספריו, שראה את מרן מהר"י קארו שנהג כך.
בצפת היו לר' יעקב ידידים נוספים כמו הרדב"ז, (-ר' דוד בן זמרא) שהיה מורו ורבו בטרם השתקע בעיר. ר' משה מטראני שהכירו עד כה מהכתובים, וחכמים נוספים ששמע את שמם בקשר לפסקי הלכה. הוא השתטח על קברי הקדמונים בגליל ואחר זאת פנה ושב לביתו.
באותו הקיץ, בכ"ג בתמוז נתבקש לבית עולמים ר' משה קורדובירו. בהגיע הידיעה לר' יוסף נעצב אל ליבו ופניו לא היו לו עוד. כאשר ירד מסע ההלוויה לבית העלמין במערבה של צפת הספיד ר' יוסף את הרמ"ק בבכי גדול. ועוד זמן רב הדהדו דבריו בלב בני העיר בקראו:
– כאן נגנז ארון התורה! כאן נגנז ארון התורה!
החצר והכניסה לביתו של ר' יוסף קארו בצפת.
