002 – תורת ארץ ישראל

תורת ארץ ישראל

וזהב הארץ ההיא טוב מלמד שאין תורה
כתורת ארץ ישראל (בראשית רבה פ' ט"ז)

בכל דור אנו צריכים לזה בדורנו — דור המלא סערות ותהפוכות, דור הנבילה והפריחה, בן הזמן של האורה והאפלה, של היאוש והבטחה, וכל המוני משפטים הסותרים זא"ז, הצבורים בקרבו ועושים אותו כמרקחה וכהר געש שלא ידע שלו. לו אנו צריכים לתת סם חיים דוקא מתורת א"י — אנו צריכים להראות לו את גדולת האמת ואת הבהירות הנמצאים באוצרנו האלהי, בהגותיה ורעיונותיה של תורת אמת. את היופי והנשגב במצותיה המעשיות ובתיאור החיים כולם, שעל פיה ובקרבה, כמה היא תורת אמת ותורת חיים! — אשר לטעום וק"ו להטעים כל אלה במובן המלא אפשר רק ע"י אור תורת ארץ ישראל.

דורנו מוכשר, וצריך הוא להיות מושפע דוקא מרעיונות שיש בהם חיים רעננים וגודל. דברים מקומטים ומקוטנים חדלו לקחת את לבבו, הנטיה החברתית נתגברה בקרבו מאד. את הכל הננו מוכרחים להושיט לו במובן כללי, דרך המשפך של זרם החיים של כללות האומה. וכאן כבר אנחנו פוגשים בנקודת ההבדלה שבין תורת א"י לתורת חו"ל: כל מה שהוא קטן ופרטי, מכל הרעיונות הרוחניים בכלל וביחוד אותם המשתרעים על המרחב הגדול אשר לתורה ולאמונה, כשהוא נסקר מצד תורת חו"ל, נעשה גדול וכללי מיד כשהוא שואף את אוירא דא"י בקרבו. תורת חו"ל אינה מכרת רק לדאוג בעד הנפש הפרטית, בעד השלמתה הרוחנית והחמרית, הזמנית והנצחית. לא כן היא תורת א"י. היא דואגת בעד הכלל. בעד האומה בעד נשמתה ורוחה, בעד גופה ונפשה, בעד ההוד, של כולה, ובעד העתיד של כולה, ובעד הרושם החי של העבר של כולה כאחד. הפרטים כולם הם מתכנסים בקרבה ומתעלים בעילויה. זהו כלל החדוש הפנימי, העמוק והמרהיב, של תורת א"י, שהיא מכשרת את כל הדעות והרעיונות הפרטיים, שהם הולכים דלולים ופזורים באויר ארץ העמים, שיעשו כולם אגודה אחת ושילבשו מגמה כללית מיוחסת לחיי האומה כולה מצד השפעתה של א"י. —

נקח פרט אחד מהרעיונות היותר חשובים: את הרעיון המוסרי. במובן המוסר של היחיד הננו מוצאים את הצד העליון שבו, את היכולת המוסרית האדירה להפוך את כל רע לטוב, להשתמש בכל כח פראי ומגושם לתכלית נשגבה, משוערה בחכמה ועדינות־הנשמה, גם בכחות מעשיים וגם בכחות של עיון ומחשבה. הצד העליון של העבודה אשר לצדיקים גמורים הוא להחזיר את הרע לשרשו הטוב, ולהפוך את המחשבות הזרות כולן למחשבות נאצלות ויקרות, קדושות וטהורות. אויר חו"ל יכול רק לנשא את הרעיונות של היחידים, להפכם אל יסוד הטוב, לרוממם ולשגבם שגוב אישי ופרטי, אבל בשום אופן אין לו כח של תפישה כללית, לקחת עמו את כל המחשבות הזרות, הכחות הפרועים הפסולים והמגושמים יותר מדאי הנמצאים בכללותה של האומה ולהפכם לטובה ולברכה, דבר זה, עבודת קודש זאת, אי אפשר שתעשה אלא ע"י אוירא דא"י — בכח תורת א"י שהנשמה הכללית חיה ומורגשת בקרבה. ומה נהדר ונחמד הוא המחזה, כמה מרחיב הוא את הלב, וכמה גדולה ומכופלת בקדושת אמת היא השאיפה לראות באותה התפארת כשהרע הכללי הולך ונהפך לטוב, כשהמחשבות הזרות, הנופלות לא רק בלב ובמח פרטי כ"א בלבה ובמוחה של כללות האומה לכל צדדיה, אותן המחשבות שנוטלות את זיו חייה, שמטמאות את נשמתה, כשהן עצמן מתהפכות לאורה ולגדולה, לקדושה ולברכה "מרירו למתיקא וחשוכא לנהורא" [זוהר]!

עתה בימינו לעינינו הגיע הזמן של תקומת היהדות בארץ ישראל, ועל־ידה בכל העולם כולו. בעבודת התחיה המתעוררת באומה יש עבודה כבירה, שתוצאותיה גדולות מאד. עתה יכוף ההכרח להשיב לארץ ישראל את כל המצבים של האומה, החמריים והרוחניים.

ראשית עבודתה של תורת א"י צריכה להיות מכוונת ביחוד להסיר את הבורות של החלק המדעי והפנימי שבתורה. זה הוא החלק הנשגב של כל עניני הלב, התלוי ברגשות, בדעות ובאמונות, שהוא כללות תוכן האגדה, המוסר והמחקר, הקבלה והחסידות, ההיסטוריה, הפלוסופיא והפיוט, עם כל צדדיהם הרבים והשונים. כל אלה הנם ענפים מתורת הנבואה ורוח-הקדש המיוחדת לא"י. גם כל יחיד הוא נתקל מאד בחייו ע"י עב הענן של סכלות וגסות הרעיון בענינים הרוחניים המסורים ללב. מושגים גרועים ונסים, דמיונות כוזבים וערבובי דעות הם מחשיכים גם את העולם הפרטי, והם הם הנם גם הגורמים היותר יסודיים להשחתת המדות ולהפסד של סדרי החיים. אבל הרבה יותר ויותר ממה שיוכלו כל אלה לפעול לרעה על מצב הפרט, הם פועלים על מצב הכלל. התעוררות ברורה של חפץ נאמן ע"ד מצב האומה בתור עמידה כללית והנהגה שלמה בכחה העצמי הפנימי, על עניניה וסדרי חייה, לפחות מבית, שזה מונח ביסודם של חיי א"י, א"א שתתכונן ברעיון טהור, אלא על ידי מושגים ברורים וטהורים, ע"י הכנה ישרה מאירה וברורה ביסודי הדעות והאמונות, בצורת הדברים הנוגעים אל הלב ואל הרעיון, וביחושם הבריא אל החיים המעשיים והחברתיים. כל אלה נפגשים לנו בכנסת ישראל רק ודוקא ביחושה לא"י — ע"כ תורת א"י צריכה ועלולה להיות עשירה מאד, בעושר שפע החכמה והנעם האלהי של זיקוק הדעה העליונה, לרומם את הרוח הפנימי לאורה של תורה, בצורה חיה ומבהקת. ושיבת נדחי ישראל לא"י, מחוברת היא בטבעה יחד עם השפעתה של תורת א"י אל הכלל כולו, שממנה תצא האורה והרטיבות הפנימית על כל שדמותיה של תורה, להחיות בהם את פזורי ישראל בכל מקום שהם למען יחיה רוחם גם הם ויהיו מבשרים לשוב ולחיות חיים עבריים כלליים על אדמת הקודש. לכן כל אותם הלמודים הגדולים של כל הצדדים הרבים אשר לפנימיותה של תורה שהם כ"כ עזובים בכל העולם כולו — והעזיבה נוראה היא מאד ואי אפשר לתקנה בכללה כראוי באויר ארץ העמים, — צריכה להיות מתמלאת דוקא על־ידי תלמידי־חכמים שבארץ ישראל בהשפעת תורת א"י. כל ההגיונות האלהיים, כל החכמות הרוחניות, כל משאות נפש־ לקדושה ואצילות, כל תלמוד של מוסר עליון ובינה עליונה של דעת אלהים, כל הבנת תעופת רזי תורה כידיעה הנותנת ליודעיה אור וחיים, הכל צריך שיתחדש ע"י השפעת תורת א"י.

——

חיי כנסת ישראל ההולכים ומתחדשים בארץ ישראל, מביאים אותנו לחדש ולרומם את מהלך ההגיון והמחשבה שלנו. הצורה המיוחדת של חדוש זה, צריך שתורגש בכל המקצועות כולם, בין בהלכה, בין באגדה, בין בכל ערכי המדע והמוסר, בין בתפישת החיים והשקפת העולם. התכן הכללי של חדוש זה צריך שיהיה: בסוס כל הרוחניות כולה על יסוד החיים הכלליים של האומה, ובסוס כל חיי האומה על היסוד הרוחני העליון שלה, וההתאמה הגמורה של חיי החול עם חיי הקודש ושל החיים הגשמיים עם החיים הרוחניים בכלל.

——

חכמת הקודש אינה זורחת כי אם בארץ ישראל. כל מה שמציירים בחוץ-לארץ אינם אלא תולדות הבינה וסעיפיה, יפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים.

על ידי הצפיה העמוקה לראות את ארץ ישראל, מזדרחת קצת הארה מזיו החכמה של ארץ ישראל ומאירה על הסתעפות הבינה, המתיצרת גם בחו"ל. הן אמת חפצת בטוחות ובסתום חכמה תודיעני, ואומר: היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים.

——

על ידי תחיתם של ישראל בארץ־ד' יחודש הרוח, ורעיון אלהי עליון, איתן ומזוקק, יופיע מנאות־יעקב, לטהר את הרוח הדתי שבכל מלא־עולם, ועמו יחד יטוהר הרוח הפרטי האישי והרוח החברתי, והדר הקודש של אור התורה האלהית ופאר נשמת אלהים חיים המפעם בעם־פלאות זה, יגלה ויראה בעצם עזוז נוראותיו, ועל דור בנינו, בני החופש האמתי, הקדוש והנשגב, ויופיע אור הזוהר של רוח-הקודש בעזוז-חילו, וסגולת הנבואה הנאמנה בכל מפלאותיה ונצח־הודה, ברעם־גבורתה ונועם־ חמדתה, תחל לסול מסלות בלב דור נאור וכביר באמת לדבר שלום ואמת אל כל העמים תחת כל השמים.