הזמנה להידברות
(לפי הבטחת ה׳ ואזהרתו על ידי הנביא לזמן הזה)
הנביא האחרון (מלאכי) בפרקו האחרון (ג) מטיב לתאר את התקופה שלנו עתה, לפני הגאולה, שבה לא נראים כביכול כל סיכויים ממשיים לגאולה השלמה, אשר הפכה לסיסמה בלי תוכן מעשי. התורה מושפלת, וחילול ה' שולט בכל. סכנה נוראה מאיימת על קיומנו ועל חיינו, ועדיין לא נראית לתופשי תורה דרך של הצלה, מלבד כניעה למצב המסוכן הזה, ששולט בעמנו ובארצנו. על כך אמר הנביא:-
"אמרתם שוא עבד אלקים, ומה בצע כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדרנית מפני ה' צבקות? ועתה אנחנו מאשרים זדים, גם נבנו עשי רשעה, גם בחנו אלקים וימלטו"…
אולם ישנם אשר לבם לשמים, וכל חפצם הוא לעבוד את ה' באמונה, ולשנות את המצב המסוכן, הגורר חרם על הארץ. להם פותח הנביא דרך ועצה להצלה ולגאולה בקלות רבה:-
"אז נדברו יראי ה' איש אל־רעהו, ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו". (וראה דברי המפרשים שם).
וכן פסקו חז"ל במקומות שונים, שבהתכנסותם יחדיו רישי כנישתא או חדא כנישתא – מספר מצומצם של אנשים – למען הגאולה השלמה, נזכה מיד להבטחת ה'.
"הנה אנכי שלח לכם את אלי' הנביא, לפני בא יום ה' הגדול והנורא".
אולם בסיום הפרק מזהיר אותנו הקב"ה ע"י הנביא בפורענות נוראה, אם ח"ו נזלזל בחובת התשובה ("שובו אלי ואשובה אליכם") ובקיום מצוות הגאולה השלמה, ומסיים: "פן־אבוא והכיתי את־הארץ חרם".
ובכן, הכל תלוי בהידברות זו, היינו בארגון של מעטים, למטרה הנכספת והמובטחת לכולנו!
בפיהם ובלבבם, אשר ודאי יהיו שווים, לעשות את הדבר, להביא את הגאולה השלמה לעמנו ולארצנו!
מה יעשו? איך יעשו?
ישנם דברים מעשיים, קלים, ועם זאת חשובים ומכריעים ביותר, והם ייעשו בס"ד, כאילו מעצמם, במהירות בלתי משוערת עד להשגת הגאולה השלמה. לא כאן המקום לפרטם. דרושה רק ההידברות, ההיכנסות וההתחלה, ואמנם, כל התחלות קשות!
להידברות זו ישנה כתובת על ידי התקשרות מוקדמת בכתב:-
אברהם שיינר, ת"ד 6567, ירושלים ת"ו 91064.
השעה היא עדיין שעת רצון אעפ"י שאין התנאים בזמן הזה, היום, כה טובים כפי שהיו אתמול ובעבר, וכל שכן לפני השואה. ומי יודע אם מחר נוכל ערד לעשות את אשר ניתן עדיין לעשות היום. החרדים לדבר ה' יפנו על כן להידברות בו ביום, ללא שהרת, כדי שניחלץ מכל צרותינו ומכל הסכנות אשר מאיימות על קיומנו במצב הזה, עד שיעודנו ותכלית קיומנו יושגו בעהי"ת במלואם.