מאמר שני

כללים יסודיים בתורת הגאולה:

כלל ראשון

גאולת ישראל והתפתחותה עד לשלב הסופי, קשורה בחוקים יציבים ואיתנים. אם רוצים אנחנו בגאולה שלימה לאלתר, ללא קשיים, אז עלינו להכיר תחילה את כל חוקי הגאולה ולהשתמש בהם לשם קירוב הגאולה השלימה.

כלל שני

חוקי הגאולה מבוססים בעיקר על דברי תורת משה. אותה התורה אשר הגידה לנו מראש, שבמקרה שיעזבו ישראל את הברית אשר כרת ה' את אבותינו, יגלו מארצם, אותה תורה ניבאה לנו מראש, שסוף סוף ישובו בנים לגבולם, גם במקרה שבדרך הטבע לא תתקיים עוד שום תקוה לשיבת ציון. ואותה תורה שהגידה לנו כל זאת מראש, קבעה לנו גם חוקים שהגאולה קשורה בהם. תורת הגאולה מבררת את החוקים הללו ומלמדת אותנו, כיצד יש להשתמש בחוקים הללו כדי לקרב בעזרתם את הגאולה השלימה והסופית ללא קשיים.

כלל שלישי

התורה ייחדה לידיעת דרכי הגאולה כמה פרשיות שלימות. העיקריות הן : פרשת הגאולה בסדר נצבים, פרשת קריאת שמע, פרשת אחרית הימים בסדר ואתחנן ופרשת ערי מקלט בסדר שופטים. בפרשיות הללו הורתה לנו התורה את כל מה שאנו חייבים לדעת כדי לזכות במהרה בגאולה שלימה. ברם אותן פרשיות שבתורה, המראות לנו את הדרך להשגת הגאולה השלימה ללא כל קשיים, נשארו סתומות וחתומות ולא ניתנו להגלות ולהבין עד תקופת אחרית הימים, היינו, עד תקופת "עת קץ ותרבה הדעת" הנזכרת בסוף ספר דניאל. היות שאנו כבר עומדים עתה בתקופה זו, סרו כל העיכובים אשר מנעו אותנו מלהבין את פרשיות הגאולה.

כלל רביעי

כל הקשיים המעיקים עלינו כעת בארץ, וכן העדר הסכם שלום, הם רק תוצאה מחוסר מומחים ויודעי דבר בחוקי הגאולה, כי על פי חוקי הגאולה דבר קל הוא לבטל את כל הסכנות בשורשן ולהשיג גאולה שלימה. ואמנם אינה קיימת דרך אחרת להשיג שלום ושלוה יציבה. אלא על פי חוקי הגאולה שקבעה לנו התורה.

כלל חמישי

קיים הבדל גדול בין גאולה שתתנהל על פי שכל אנוש ובין גאולה שתתנהל על פי חוקי הגאולה. הגאולה המבוססת על פי שכל אנושי מלווה במשברים ובקשיים עד אין שעור וגם קיימת האפשרות שבסופו של דבר תתבטל. אבל גאולה שתתנהל על פי חוקי הגאולה, יתרונותי' נשגבים מאד, כגון "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", "והיטיבך והרבך מאבותיך", "ונתן ה' אלוקיך את כל האלות האלה על אויביך".

כלל ששי

קל יותר להשיג גאולה שלימה, מלהשיג גאולה חלקית. הגאולה השלימה אינה דורשת שום מאמצים אלא מומחיות בלבד. ואילו הגאולה החלקית, זו שאנו עדים לה, דורשת מאמצים עליונים עד אין שעור ; הגאולה השלימה אינה דורשת שום קרבנות ואילו הגאולה החלקית דורשת קרבנות רבים, כאשר חזו עינינו עד עתה.

מן הכללים הנ"ל נמצאים אנו למדים שאם רוצים אנו לבטל הסכנה בארץ לחלוטין ולעשות סוף וקץ לכל צרותינו פעם ולתמיד, אז הצעד הראשון שעלינו לעשות לתכלית זו הוא, לעסוק בתורת הגאולה כדי להכיר את חוקי הגאולה. ואכן, אם עוסקים אנו במקצוע זה, עומדים אנו מיד על סף הגאולה השלימה שכאמור השגת הגאולה השלימה הוא מן הדברים הקלים מאוד, ואם נזכה לגאולה שלימה אז תסולק הסכנה לחלוטין. כי ביסודו של הדבר, חוסר הסכם שלום עם השכנים, והאיומים מצדם, הם משכון בידי ההשגחה העליונה כדי לכוף עלינו להשתדל להשיג גאולה שלימה ואמיתית על פי חוקי הגאולה שתביא בעקבותי' את ההבטחה "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד" שאנו זקוקים לה עתה כאויר לנשימה.

אכן כבר נוכחנו לדעת, שתקוותנו לשלום שיבוא מאליו או באמצעות הדרכים שאנו משתמשים בהם ציפית הבל היתה .לכן עלינו לשאוף לשלום על פי הדרך שהתורה מסרה בידנו לשם כך.

עלינו לעסוק בתורת הגאולה לא רק משום המצב השורר כעת בארץ, אלא גם כדי לבטל את הסכנה המחרידה המאיימת במיוחד על אחינו בני ישראל השוכנים בארצות הגולה. בחיבורנו "חידון הגאולה" הוכחנו שהסכנה הזאת גדולה שבעתיים מהסכנה בארץ.

הנה לדעת הבעל חפץ חיים ז"ל ועוד כמה גדולים, עומדים אנו כעת ללא ספק בתקופת "אחרית הימים". והרמב"ן כותב בפרשת ויחי "כי לדברי הכל אחרית הימים ימות המשיח הם". בדרך כלל מקווים אנו עתה בבטחה כי בקרוב נזכה לביאת הגואל, שהרי אנו עומדים בתקופת ימות המשיח. ברם, אנו מעלימים את עינינו מן העובדה שהתורה אומרת בסדר ואתחנן: "בצר לך ימצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים", ושוב בסדר וילך : "וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם". הרי שהתורה מדגישה שעיקר הרעה תקרה אותנו באחרית הימים דוקא. וכאמור לדעת הרמב"ן זה יהא סמוך לגאולה, ואז תתחולל הרעה בכל עצמתה. היינו אומרים, כי בתקופת מסע הצלב ובגירוש ספרד ובשנת ת"ח לאלף השישי כבר הגיעו הצרות לשיאן ואין למעלה מהן. אבל בעינינו ראינו שהצרות של ימינו אלה גברו על כל הצרות של השנים הקדמוניות, ולמה נתפלא על כך, הרי כל הנביאים התנבאו על תקופת אחרית הימים שאז יתגברו הצרות וגם האיש לבוש הבדים אמר לדניאל "והיתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא".

הנה ממקורות דברי ימי עמנו אנו יודעים, שבכל גזירה וגזירה עמדנו נדהמים. ואף בדורנו היינו מופתעים מהגזירות וההשמדות. אולם אם נעיין היטב בתורת משה ובדברי הנביאים, נראה שהתורה והנביאים כבר נבאו לנו כל זאת מראש בשפה ברורה. ועתה אנו עדים שצדקו דברי התורה והנביאים.

הנה גזירת היטלר ימ"ש כבר חלפה, וכעת אנו חושבים שהגזירות הקשות כבר חלפו לתמיד, ואנו מעלימים את עינינו כי הנביא ישעי' ניבא על תקופת אחרית הימים: "כה יהי' בקרב הארץ, כנוקף הזית כעוללות אם כלה בציר". פירש"י: "שישארו אחד בעיר ושנים במשפחה כנוקף זית המשאיר גרגירים בראש האמיר" (ישעי' כ"ד). והנביא ירמיהו מתנבא על תקופת אחרית הימים, על ימי ערב הגאולה: "ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון" (ירמי' ג').

ביתר ביאור ניבא הנביא זכרי' (י"ג): "והי' בכל הארץ נאום ה' פי שניים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה, והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב, הוא יקרא בשמו ואני אענה אותו, אמרתי עמי הוא והוא יאמר ה' אלוהי". הנה שליש מן האומה כבר אבדנו, וזאת רק מחמת שויון נפש, שלא היינו מאמינים בנבואת התורה והנביאים על התקופה שאנו חיים בה. ועלינו לעמוד כעת על המשמר שלא יאבד השליש השני.

והנביא ישעי' אומר "השמן לב העם הזה… ועוד בה עשירי' ושבה והיתה לבער". נשמע מזה שתשעים אחוזים יאבדו ח"ו כליל, ואם אין אנו רוצים לרמות את עצמנו, אז עלינו לספוד ולהכריז כדברי יואל "קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים ויונקי שדיים, יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה… ובכו הכהנים".

אולם בכל זאת לא אבדה תקוותנו ואין סיבה להתייאש ח"ו, שהרי כל הצרות על תקופת אחרית הימים נאמרו רק על תנאי, שהרי כן אומרת התורה "וקראת אתכם הרעה באחרית הימים — בתנאי — כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם". אבל אם נבוא לידי החלטה לבטל את הסיבה הזאת, אז ללא ספק יתבטלו גם התוצאות, והרעה לא תבוא.

לכן מחובתנו לעמוד על המשמר שלא ישטפונו ח"ו המים הזדוניים. עלינו להכיר שאינה קיימת דרך אחרת לבטל את כל הסכנות, אלא על ידי שנשתדל להשיג במהרה גאולה שלימה על פי חוקי הגאולה.

לפי הסדר הנכון היינו צריכים להתחיל בביאור הכלל הראשון. אולם, אנחנו מוכרחים לשנות את הסדר וללמד מקודם כמה כללים חדשים, כדי להציג לפני הקורא את אופי' המיוחד של תורת הגאולה, שלא נתנה להגלות עד תקופת "אחרית הימים". לוא היינו מתחילים מיד בביאור פרשת הגאולה, אז היה הקורא נתקל בכל משפט ומשפט בשאלה החמורה : היתכן, שכל אלה הדברים המפורשים בתורה, היו נעלמים מעיני הגדולים אשר היו בדורות שעברו ? מטעם זה אנחנו מוכרחים, להוכיח מקודם שדרכי הגאולה היו סתומים וחתומים באלפי חותמות במשך כל הדורות. וחוק עליון הוא, שלא נראה בעינינו את הדברים הגלויים האלה עד זמן מוגבל, עד שיגיע עת לחננה. ועצם הדבר הזה הוא אחד הפלאים הנשגבים ביותר שאין בינת האדם משיגו. אחרי שכבר יתוודע הקורא עם התופעה הנפלאה הזאת, הלוך ילך בטח בכל נתיבות ומבואות הגאולה לאור תוה"ק ולא יכשל.

והרי מספר הקדמות בתורת הגאולה.