פרק ב' – כתמים
הַקְדָּמָה

א. "מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרָה לוֹ: רָאִיתִי כֶּתֶם. אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא מַכָּה הָיְתָה בִּיךְ? אָמְרָה לוֹ: הֵן, וְחָיְתָה (וְהִתְרַפְּאָה). אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא יְכוֹלָה לְהִגָּלַע וּלְהוֹצִיא דָם? (הַאִם הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁהַמַּכָּה נִפְתְּחָה, יָצָא דָם, חָזְרָה וְנִסְגְּרָה, וְהַכֶּתֶם הוּא מֵהַדָּם הַזֶּה?). אָמְרָה לוֹ: הֵן. וְטִהֲרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא. רָאָה תַּלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִין זֶה בָּזֶה (בְּתִמָּהוֹן). אָמַר לָהֶם: מָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם? שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַדָּבָר לְהַחְמִיר, אֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ'[69]ויקרא ט"ו י"ט. – דָּם וְלֹא כֶתֶם[70]משנה בנדה נ"ח ע"ב..

ב. וְלָמָה אָמְרוּ חֲכָמִים לְהָקֵל בְּדִינֵי כְתָמִים? כִּי כָּל עִקַּר דִּין כְּתָמִים הוּא מִדְּרַבָּנָן. כִּי מִדְּבַר-תּוֹרָה אֵין הָאִשָּׁה אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ שֶׁיָּצָא דָם מִבְּשָׂרָהּ, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בְּגוּפָהּ אוֹ בִּבְגָדֶיהָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ אֲפִלּוּ לֹא הִרְגִּישָׁה וַאֲפִלּוּ בָּדְקָה מִיָּד וּמָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה[71]שו"ע סי' ק"צ סעי' א'..

ג. דִּינֵי כְתָמִים שְׁכִיחִים הֵם. וְרַבִּים הַמִּקְרִים בָּהֶם הָאִשָּׁה טְהוֹרָה, וּבְטָעוּת מַחְמִירָה הִיא עַל עַצְמָהּ לְאִסּוּר. וְכֵן לְהֶפֶךְ, שֶׁהָאִשָּׁה טְמֵאָה וּבְטָעוּת מְקִלָּה עַל עַצְמָהּ. לָכֵן אֵין לָאִשָּׁה לְהַחְלִיט עַל כֶּתֶם אִם הוּא טָמֵא אוֹ טָהוֹר אֶלָּא-אִם-כֵּן נִבְדְּקוּ בּוֹ הַתְּנָאִים הַבָּאִים:

א) הַאִם הָיְתָה לָהּ הַרְגָּשָׁה?
ב) הַאִם הַכֶּתֶם נִמְצָא בִּבְדִיקָה פְּנִימִית?
ג) אֵיזוֹ דַּרְגַּת נִקָּיוֹן הָיְתָה לַבֶּגֶד?
ד) מַה גָּדְלוֹ הַמְדֻיָּק שֶׁל הַכֶּתֶם?
ה) מַהִי צוּרַת הַכֶּתֶם?
ו) מַה צִּבְעוֹ שֶׁל הַכֶּתֶם?
ז) עַל אֵיזֶה חֵפֶץ נִמְצָא הַכֶּתֶם (מְקַבֵּל טֻמְאָה, לָבָן אוֹ צָבוּעַ)?
ח) מֶה הָיָה הַמָּקוֹם בּוֹ נִמְצָא הַכֶּתֶם?
ט) הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת מָקוֹר אַחֵר לַכֶּתֶם (פֶּצַע, צֶבַע, לִכְלוּךְ וְכַדּוֹמֶה)?

ד. אִשָּׁה הַמּוֹצֵאת כֶּתֶם אֵינָהּ צְרִיכָה לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ, וְאִם הַכֶּתֶם אֵינוֹ אוֹסֵר, מֻתֶּרֶת בְּלִי בְּדִיקָה (וְעַיֵּן בְּדִינֵי וֶסֶת הַגּוּף פֶּרֶק ז' סָעִיף ע"ג).

הַאִם הָיְתָה לָהּ הַרְגָּשָׁה?

ה. הַהֶבְדֵּל הָעִקָּרִי שֶׁבֵּין כֶּתֶם לְדָם הוּא בָּהַרְגָּשָׁה (כַּמְפֹרָט לְעֵיל בְּפֶרֶק א'). דְּהַיְנוּ, אִשָּׁה שֶׁבָּרוּר לָהּ שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָם, אֲבָל גַּם בָּרוּר לָהּ שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה בִּיצִיאָתוֹ – הֲרֵי הִיא טְמֵאָה רַק מִדִּין "כֶּתֶם", דְּהַיְנוּ מִדְּרַבָּנָן, וּבְכֶתֶם יֶשְׁנָן הַרְבֵּה קֻלּוֹת. אֲבָל אִם הָיְתָה לָאִשָּׁה הַרְגָּשָׁה שֶׁל יְצִיאַת הַדָּם – אֵין לָאִשָּׁה דִּין שֶׁל רוֹאָה כֶּתֶם, אֲפִלּוּ מְצָאַתּוּ עַל בְּגָדֶיהָ[72]שו"ע סי' ק"צ סעי' א', ועי' סדרי טהרה שם ס"ק א'..

יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ! אֵין מְדֻבָּר כָּאן בְּהַרְגָּשׁוֹת שֶׁלִּפְנֵי יְצִיאַת הַדָּם, כְּגוֹן פִּהוּקִים, עִטּוּשִׁים, צְמַרְמוֹרוֹת וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא בְּהַרְגָּשׁוֹת הַבָּאוֹת עִם יְצִיאַת הַדָּם, וְהֵן: א. הַרְגָּשַׁת פְּתִיחַת הָרֶחֶם; ב. זַעְזוּעַ הַבָּא מֵעֲקִירַת הַדָּם מִגּוּפָהּ; ג. הַרְגָּשָׁה שֶׁל זִיבַת דָּבָר לַח בְּגוּפָהּ (יֵשׁ חוֹלְקִים עַל הַהַרְגָּשָׁה הָאַחֲרוֹנָה, לָכֵן בְּכָל מִקְרֶה כָּזֶה תִּשְׁאַל שְׁאֵלַת חָכָם)[73]פתחי תשובה סי' קפ"ג ס"ק א'.. לָכֵן, אִם הָיָה לָאִשָּׁה כֶּתֶם, וּלְפָנָיו הָיְתָה לָהּ הַרְגָּשָׁה הָאוֹסֶרֶת – אֵין שׁוּם מַשְׁמָעוּת לְגֹדֶל הַכֶּתֶם, לְצוּרָתוֹ וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא רַק לְצִבְעוֹ. אִם צִבְעוֹ טָהוֹר – טְהוֹרָה, וְאִם צִבְעוֹ טָמֵא – טְמֵאָה[74]שו"ע סי' קפ"ח סעי' א'..
הַאִם הַכֶּתֶם נִמְצָא בִּבְדִיקָה פְּנִימִית?

ו. כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בִּבְדִיקָה פְּנִימִית אוֹסֵר גַּם אִם לֹא הָיְתָה לָאִשָּׁה הַרְגָּשָׁה שֶׁל יְצִיאַת הַדָּם, וּבִתְנַאי שֶׁהַבֶּגֶד בָּדוּק, וְשֶׁצִּבְעוֹ שֶׁל הַכֶּתֶם טָמֵא.
וְכָל זֶה לָמָּה? כִּי חֲזָקָה עַל הַדָּם שֶׁנִּמְצָא בִּבְדִיקָה פְּנִימִית שֶׁהוּא בָּא בְּהַרְגָּשָׁה, כִּי בְּדֶרֶךְ-כְּלָל אִשָּׁה אֵינָהּ רוֹאָה דָּם בְּלִי לְהַרְגִּישׁ, וְאָנוּ מַנִּיחִים שֶׁעִם כָּל דָּם הָיְתָה הַרְגָּשָׁה, אֶלָּא-אִם-כֵּן הַמְּצִיאוּת תּוֹכִיחַ שֶׁהָיָה דָּם וְלֹא הָיְתָה הַרְגָּשָׁה (כְּמוֹ בְּכָל כֶּתֶם רָגִיל). וּבְעֵת הַבְּדִיקָה אֶפְשָׁר שֶׁהָאִשָּׁה הִרְגִּישָׁה וְלֹא שָׂמָה לֵב, כִּי הַרְגָּשַׁת הַבְּדִיקָה הִקְהֲתָה אֶת הַרְגָּשַׁת יְצִיאַת הַדָּם[75]רמב"ם הל' א"ב פ"ט ה"א.. וּמִכֵּיוָן שֶׁזֹּאת הַסִּבָּה – אִם קִנְּחָה הָאִשָּׁה אֶת עַצְמָהּ מִבַּחוּץ וְלֹא בָּדְקָה בְּדִיקָה פְּנִימִית, וּבָרוּר לָהּ שֶׁהִיא לֹא הִרְגִּישָׁה – דִּין הַדָּם שֶׁתִּרְאֶה כְּדִין הַכֶּתֶם. אֲבָל אִם הָאִשָּׁה רָאֲתָה כֶּתֶם מִיָּד אַחַר תַּשְׁמִישׁ, וְתַשְׁמִישׁ הוּא דָּבָר שֶׁעָלוּל לְהַקְהוֹת אֶת הַרְגָּשָׁתָהּ – דִּין מַרְאֶה זֶה כְּ"דָם" וְלֹא כְּ"כֶתֶם"[76]פ"ת סי' קפ"ג ס"ק א'..

אֵיזוֹ דַרְגַּת נִקָּיוֹן הָיְתָה לַבֶּגֶד?

ז. בִּכְתָמִים שֶׁנִּמְצְאוּ עַל בְּגָדֶיהָ יֵשׁ לְהַבְחִין בֵּין שְׁלֹשָׁה סוּגֵי בְגָדִים:

א) בֶּגֶד בָּדוּק.
ב) בֶּגֶד לֹא בָּדוּק.
ג) בֶּגֶד מְלֻכְלָךְ.

אִם הַבֶּגֶד הָיָה בָּדוּק – טְמֵאָה, וּבִתְנַאי שֶׁהַכֶּתֶם גָּדוֹל מִגְּרִיס, וְצִבְעוֹ טָמֵא, וְצוּרָתוֹ טְמֵאָה, וְנִמְצָא עַל בֶּגֶד לָבָן הַמְקַבֵּל טֻמְאָה וְכוּ'.
בְּבֶגֶד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק יֵשׁ הַמְטַהֲרִים בְּכֶתֶם אַף בְּיוֹתֵר מִגְּרִיס[77]סי' ק"צ סעי' ל"ו, ב"ח, רע"א שם על הט"ז ס"ק כ"ט, מקור מים חיים בשם הראב"ד, ושו"ע סעי' ל"ט, וש"ך ס"ק מ"ו. ועי' טהרת ישראל באר יצחק ס"ק תמ"ו. , וְנוֹהֲגִים לְהָקֵל כְּמוֹתָם.
בְּבֶגֶד מְלֻכְלָךְ הִיא תָּמִיד טְהוֹרָה[78]רמ"א סי' ק"צ סעי' ל"ו..