מִדְרָשִׁים

א. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר: קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה, הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת [עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה – (ר"ע מברטנורא)][12]אבות ג', כ"ב..

ב. "שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" (שה"ש ה', י"א) – אֵלּוּ הֵן פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁנִּרְאוֹת כְּאִלּוּ הֵן כְּעוּרוֹת וּשְׁחוֹרוֹת לְאָמְרָן בָּרַבִּים, כְּגוֹן הִלְכוֹת נִדָּה וְיוֹלֶדֶת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא: הֲרֵי הֵן עֲרֵבוֹת עָלַי[13]ויקרא רבה י"ט, ג'..

ג. תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה וְקָרָא הַרְבֵּה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים הַרְבֵּה, וּמֵת בַּחֲצִי יָמָיו. וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ נוֹטֶלֶת תְּפִלָּיו וּמְחַזַּרְתָּם בְּבָתֵּי-כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי-מִדְרָשׁוֹת, וְאָמְרָה לָהֶם: כְּתִיב בַּתּוֹרָה (דברים ל', כ'): "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ". בַּעֲלִי, שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה, וְקָרָא הַרְבֵּה, וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים הַרְבֵּה, מִפְּנֵי מָה מֵת בַּחֲצִי יָמָיו? וְלֹא הָיָה אָדָם מַחֲזִירָהּ דָּבָר. פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֶצְלָהּ, וְהָיְתָה מְסִיחָה כָּל אוֹתוֹ מְאֹרָע. וְאָמַרְתִּי לָהּ: בִּתִּי, בִּימֵי נִדּוּתֵךְ מַהוּ אֶצְלֵךְ? אָמְרָה לִי: חַס וְשָׁלוֹם! אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה לֹא נָגַע בִּי. בִּימֵי לִבּוּנֵךְ [שִׁבְעָה נְקִיִּים] מַהוּ אֶצְלֵךְ? אָכַל עִמִּי וְשָׁתָה עִמִּי וְיָשֵׁן עִמִּי בְּקֵרוּב בָּשָׂר, וְלֹא עָלְתָה דַּעְתּוֹ עַל דָּבָר אַחֵר. וְאָמַרְתִּי לָהּ: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ! שֶׁלֹּא נָשָׂא פָנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה (ויקרא י"ח, י"ט): "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב".

כִּי אָתָא רַב דִּימֵי אָמַר: מִטָּה חֲדָא הֲוָאי. בְּמַעֲרָבָא אָמְרֵי: אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף: סִינָר מַפְסִיק בֵּינוֹ לְבֵינָהּ[14]שבת י"ג ע"א..

ד. "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" (משלי כ"ג, ל"א) – אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה: אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם – כִּי יִתְאַוֶּה לְדַם נִדָּה וּלְדַם זִיבָה וכו', סוֹף שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ: 'כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי', וְהוּא אֵינוֹ פּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה[15]אסתר רבה ה', א'..

ה. "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ" (קהלת ה', ה') – בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה דִּבְּרָה תּוֹרָה. אִם אָמְרָה לְךָ אִשְׁתְּךָ שֶׁהִיא נִדָּה – אַל תַּחֲטִיא אֶת גּוּפְךָ וְתִגַּע בָּהּ! וְאַל תּאֹמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל צוּרַת הַוָּלָד: 'שׁוֹגֵג הָיִיתִי וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ'[16]תנחומא מצורע, א'..

ו. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ! מַהוּ שֶׁתִּישַׁן נִדָּה בִּבְגָדֶיהָ עִם בַּעֲלָהּ בְּמִטָּה אַחַת וְאַף בַּעֲלָהּ בִּבְגָדָיו, זֶה לְצַד זֶה וְזוֹ לְצַד אַחֵר? אָסוּר לִשְׁכַּב, אֲפִלּוּ זֶה בִּבְגָדָיו וְזוֹ בִּבְגָדֶיהָ! שֶׁאֵין נוֹתְנִים פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר בְּיוֹתֵר, שֶׁמָּשְׁלוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר כְּאֵשׁ בִּנְעוֹרֶת[17]תנחומא מצורע, ה'..

ז. "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב" (ויקרא י"ח, י"ט). יָכוֹל יְחַבְּקֶנָּה וִינַשְּׁקֶנָּה וִידַבֵּר עִמָּהּ דְּבָרִים בְּטֵלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תִקְרַב"! יָכוֹל תִּישַׁן עִמּוֹ בִּבְגָדֶיהָ עַל הַמִּטָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תִקְרַב"! יָכוֹל תִּרְחַץ אֶת פָּנֶיהָ וְתִכְחֹל אֶת עֵינֶיהָ וְיִטֹּל הֵימֶנָּה אֶת הַכּוֹס? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ" (שם ט"ו, ל"ג), כָּל יָמִים שֶׁהִיא דָּוָה תְּהֵא בְּנִדּוּי. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הַמְנַבֶּלֶת עַצְמָהּ בִּימֵי נִדָּתָהּ – רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנָּה; כָּל הַמְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ בִּימֵי נִדָּתָהּ – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנָּה[18]במדבר רבה י', ח'..

ח. "וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ" (שם), זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִים: שֶׁלֹּא תִכְחֹל וְלֹא תִפְקֹס וְלֹא תִתְקַשֵּׁט בִּבְגָדִין צִבְעוֹנִים. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד: אִם כֵּן אַתָּה מְגַנָּהּ עַל בַּעֲלָהּ, וְנִמְצָא בַּעֲלָהּ מְגָרְשָׁהּ, אֶלָּא וכו'[19]שבת ס"ד ע"ב..

ט. מִפְּנֵי מָה הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל הַמִּצְרִים מַכַּת דָּם? מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה! לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מַנִּיחִין לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל לִטְבֹּל מִטֻּמְאָתָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ פָּרִים וְרָבִים, לְפִיכָךְ לָקוּ הַמַּיִם בְּדָם[20]שמות רבה ט', י'..

י. נְטִיעָה מְקַטַּע רַגְלֵיהוֹן דְּקַצָּבַיָּא וּדְבוֹעֲלֵי נִדּוֹת. נְטִיעַת עָרְלָה, שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה לְהַמְתִּין שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִלֶּאֱכֹל פֵּרוֹת, מְקַטַּע רַגְלֵי הַקַּצָּבִים הַמְמַהֲרִין לֶאֱכֹל קֹדֶם הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וּפְעָמִים שֶׁנִּמְצֵאת טְרֵפָה; וְכֵן דְּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת, שֶׁמְּמַהֲרִין וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהַמְתִּין עַד שֶׁתִּטְבֹּל[21]ביצה כ"ה ע"ב ורש"י שם..

יא. פַּעַם אַחַת הָיוּ יוֹשְׁבִים זְקֵנִים בַּשַּׁעַר וְעָבְרוּ לִפְנֵיהֶם שְׁנֵי תִינוֹקוֹת, אֶחָד כִּסָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶחָד גִּלָּה אֶת רֹאשׁוֹ. זֶה שֶׁגִּלָּה אֶת רֹאשׁוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַמְזֵר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בֶּן הַנִּדָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַמְזֵר וּבֶן הַנִּדָּה.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הֵיאַךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵרֶיךָ? אָמַר לָהֶם: אֲנִי אֲקַיְּמֶנּוּ! הָלַךְ אֵצֶל אִמּוֹ שֶׁל תִּינוֹק וְרָאָה שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמוֹכֶרֶת קִטְנִיּוֹת בַּשּׁוּק. אָמַר לָהּ: אִם אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי דָּבָר שֶׁאֲנִי שׁוֹאֲלֵךְ, אֲנִי מְבִיאֵךְ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אָמְרָה לוֹ: הִשָּׁבַע לִי! הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא נִשְׁבַּע בִּשְׂפָתָיו וּמְבַטֵּל בְּלִבּוֹ. אָמַר לָהּ: בְּנֵךְ זֶה, מַה טִּיבוֹ? אָמְרָה לוֹ: כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַחֻפָּה נִדָּה הָיִיתִי, וּפֵרַשׁ מִמֶּנִּי בַּעֲלִי, וּבָא עָלַי שׁוֹשְׁבִינִי וְהָיָה בֵּן זֶה. נִמְצָא מַמְזֵר וּבֶן הַנִּדָּה. אָמְרוּ: גָּדוֹל הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהִכְחִישׁ אֶת רַבּוֹתָיו! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גִּלָּה סוֹדוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף"[22]מסכת כלה רבתי פ"ב..

יב. עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן: עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בְּנִדָּה, בְּחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר[23]שבת ל"א ע"ב..

יג. אָמְרָה חַנָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: שְׁלֹשָׁה בִּדְקֵי מִיתָה בָּרָאתָ בָּאִשָּׁה, וְאֵלּוּ הֵן: נִדָּה, וְחַלָּה, וְהַדְלָקַת הַנֵּר. כְּלוּם עָבַרְתִּי עַל אַחַת מֵהֶן?![24]ברכות ל"א ע"ב..

יד. "וְהָיָה הִיא [אֲבִיגַיִל] רֹכֶבֶת עַל הַחֲמוֹר, וְיֹרֶדֶת בְּסֵתֶר הָהָר" (ש"א כ"ה, כ') – נָטְלָה דָם וְהֶרְאֲתָה לוֹ [לְדָוִד], אָמַר לָהּ: וְכִי מַרְאִין דָּם בַּלַּיְלָה?! אָמְרָה לוֹ: וְכִי דָנִים דִּינֵי נְפָשׁוֹת בַּלַּיְלָה וכו'. אָמַר לָהּ: "וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים" (שם פסוק ל"ג) – 'דָּמִים' תַּרְתֵּי מַשְׁמַע: דַּם נִדָּה וְדַם שְׁפִיכוּת-דָּמִים[25]מגילה י"ד ע"א..

טו. "וְאֶת מַאֲמַר מָרְדְּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה" (אסתר ד', כ'), שֶׁהָיְתָה מַרְאָה דַּם נִדָּה לַחֲכָמִים[26]מגילה י"ג ע"ב..

טז. אָמַר לֵיהּ הַהוּא מִינָא לְרַב כַּהֲנָא: אַמְרִיתוּ נִדָּה שְׁרִי לְיִחוּדֵי בַּהֲדֵי גַבְרָא! אֶפְשָׁר אֵשׁ בִּנְעוֹרֶת וְאֵינָהּ מְהַבְהֶבֶת?! אָמַר לֵיהּ: הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלֵינוּ: "סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שה"ש ז', ג') – שֶׁאֲפִלּוּ כְּסוּגָה שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים לֹא יִפְרְצוּ בָּהֶן פְּרָצוֹת; גְּדוּרָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, כְּלוֹמַר, בְּאַזְהָרָה קַלָּה וּבְהַבְדָּלָה מוּעֶטֶת הֵם נִפְרָשִׁים מִן הָעֲבֵרָה וְאֵין צָרִיךְ גֶּדֶר אֲבָנִים לְהַפְסִיקָם[27]סנהדרין ל"ז ע"א, ורש"י שם..

יז. אָמַר רַבִּי לֵוִי: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה וכו', בָּא לִזָּקֵק לָהּ וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: 'כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי', וּפוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה מִיָּד! מִי גָרַם לוֹ שֶׁלֹּא יִקְרַב לָהּ? אֵיזֶה כֹּתֶל בַּרְזֶל יֵשׁ בֵּינֵיהֶם, וְאֵיזֶה עַמּוּד בַּרְזֶל בֵּינֵיהֶם, אֵיזֶה נָחָשׁ נְשָׁכוֹ, אֵיזֶה עַקְרָב עֲקָצוֹ שֶׁלֹּא יִקְרַב לָהּ? דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁרַכִּין כְּשׁוֹשַׁנָּה[28]שיר השירים רבה ז', ב'..

יח. "לְדָוִד, שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי וכו'" (תהלים פ"ו, א'-ב') – כָּךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לֹא חָסִיד אָנִי, שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יוֹשְׁבִים אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת בִּכְבוֹדָם, וַאֲנִי, יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדַם שָׁפִיר וּבְדַם שִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ[29]ברכות ד' ע"א..

יט. גָּלָה יְכָנְיָה וְגָלְתָה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה עִמּוֹ וכו'. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשְׁבָה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה עַל דַּעְתָּהּ, וְאָמְרוּ: בְּיָמֵינוּ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד פּוֹסֶקֶת וכו' [כֵּיוָן שֶׁיְּכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה מֻשְׁלָךְ בְּבוֹר אֲסוּרִים כַּאֲסִיר עוֹלָם וְלֹא הָיוּ לוֹ בָנִים]. מַה נַּעֲשֶׂה? נֵלֵךְ וּנְפַיֵּס לַגַּדֶּלֶת [אוֹמֶנֶת] וְגַדֶּלֶת לַמַּלְכָּה וּמַלְכָּה לַמֶּלֶךְ [נְבוּכַדְנֶאצַּר]. הָלְכוּ וּפִיְּסוּ לַגַּדֶּלֶת, וְגַדֶּלֶת לַמַּלְכָּה, וּמַלְכָּה לַמֶּלֶךְ וכו'. כֵּיוָן שֶׁבָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר לְהִזָּקֵק לָהּ [לַמַּלְכָּה], אָמְרָה לוֹ: אַתָּה מֶלֶךְ וִיכָנְיָה אֵינוֹ מֶלֶךְ?! אַתָּה מְבַקֵּשׁ תַּפְקִידְךָ, וִיכָנְיָה אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ תַּפְקִידוֹ?! מִיָּד גָּזַר וְנָתְנוּ לוֹ אִשְׁתּוֹ. וְכֵיצַד שִׁלְשְׁלוּהָ לוֹ [הֲרֵי לֹא הוֹצִיאוּהוּ מֵהַבּוֹר]? רַבִּי שַׁבְּתַי אָמַר: דֶּרֶךְ קַנְקָלִין [חַלּוֹנוֹת] שִׁלְשְׁלוּהָ לוֹ, וְרַבָּנָן אָמְרֵי: פָּתְחוּ הַמַּעֲזִיבָה וְשִׁלְשְׁלוּהָ לוֹ. כֵּיוָן שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק לָהּ, אָמְרָה: כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי! פָּרַשׁ מִמֶּנָּה מִיָּד. הָלְכָה וְסָפְרָה וְטָהֲרָה וְטָבְלָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: בִּירוּשָׁלַיִם לֹא קִיַּמְתֶּם מִצְוַת זִיבָה, וְעַתָּה אַתֶּם מְקַיְּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט', י"א): "גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ, שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר". נִזְכַּרְתֶּם אוֹתוֹ הַדָּם שֶׁבְּסִינַי, בִּשְׁבִיל כֵּן שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ. אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַי: לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר (שה"ש ד', ז'): "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ". יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם (ירמיה ג', כ"ב): "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם"[30]ויקרא רבה סוף מצורע..

כ. "וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ" (תהלים צ"א, י') – שֶׁלֹּא תִּמְצָא אִשְׁתְּךָ סְפֵק נִדָּה בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה בָּא מִן הַדֶּרֶךְ[31]ברכות נ"ה ע"ב..

כא. "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (דברים כ"ח, ו') – שֶׁלֹּא תִּמְצָא אִשְׁתְּךָ סְפֵק נִדָּה בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה בָּא מִן הַדֶּרֶךְ[32]בבא מציעא ק"ז ע"א., וְכָל שֶׁכֵּן וַדַּאי נִדָּה (רש"י).
לוּלֵא פֶּה קָדוֹשׁ, נִרְאֶה לְפָרֵשׁ דַּוְקָא סְפֵק נִדָּה, וּמִשּׁוּם שֶׁיִּצְרוֹ תּוֹקְפוֹ (חכמת שלמה).

כב. מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה נִדָּה לְשִׁבְעָה? מִפְּנֵי שֶׁרָגִיל בָּהּ וְקָץ בָּהּ. אָמְרָה תּוֹרָה: תִּהְיֶה טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעֲלָהּ כִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ לַחֻפָּה[33]נדה ל"א ע"ב..

כג. אוֹמְרִים צְדוֹקִים: קוֹבְלִים אָנוּ עֲלֵיכֶם פְּרוּשִׁים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם, וְסִפְרֵי הוֹמֵרוֹס אֵינָם מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם! אָמַר רַבִָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: וְכִי אֵין לָנוּ עַל הַפְּרוּשִׁים אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד? הֲרֵי הֵם אוֹמְרִים: עַצְמוֹת חֲמוֹר – טְהוֹרִים, וְעַצְמוֹת יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל – טְמֵאִים! אָמְרוּ לוֹ: לְפִי חִבָּתָן הִיא טֻמְאָתָן וכו'. אָמַר לָהֶם: אַף כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לְפִי חִבָּתָן הִיא טֻמְאָתָן[34]ידיים ד', ו'..

כד. וְהִנֵּה הַהֶבְדֵּל שֶׁבּוֹ הוּרְמוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁאָר הַגּוֹיִם הוּא בְּאֶמְצָעוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה וכו'. כִּי עַל-יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה נַעֲשׂוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר שֶׁהָרוּחָנִים הַשְּׁפָלִים תְּאֵבִים לְהִדָּבֵק בָּהֶם וכו', כְּאָמְרָם ז"ל "יִשְׂרָאֵל מִטַּמְּאִים בְּאֹהֶל וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִטַּמְּאִים בְּאֹהֶל". מָשָׁל לִשְׁנֵי כֵלִים שֶׁהָיוּ אֵצֶל בַּעַל-הַבַּיִת, אַחַת מְלֵאָה דְבַשׁ וְאַחַת מְלֵאָה זֶבֶל, וְהוֹצִיא אוֹתָם מִחוּץ לַחֶדֶר. אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה דְבַשׁ, מִתְקַבְּצִים לָהּ כָּל הַזְּבוּבִים וְהָרְמָשִׂים; וְאוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה זֶבֶל, הַגַּם שֶׁיִּכָּנְסוּ בָּהּ קְצָת מֵהָרְמָשִׂים, לֹא יִשְׁוֶה לְשֶׁל הַדְּבַשׁ[35]אור החיים במדבר י"ט, ב', על "וזאת חוקת התורה"..

כה. זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאַף-עַל-גַּב דַּהֲווֹ בְּגָלוּתָא דְמִצְרַיִם, אִסְתַּמַּרוּ [נִשְׁמְרוּ] מִכָּל הָנֵי תְּלָתָא: מִנִּדָּה, וּמִבַּת אֵל נֵכָר, וּמִקְּטוֹל זַרְעָא, וְאִשְׁתַּדְּלוּ בְּפַרְהֶסְיָא בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה. דְּאַף-עַל-גַּב דִּגְזֵרָה אִתְגַּזְרַת "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א', כ"ב) לָא אִשְׁתַּכַּח בֵּינֵיהוֹן מַאן דְּקָטִיל עוּבָּרָא בְּמֵעָהָא דְאִתְּתָא, כָּל שֶׁכֵּן לְבָתַר [לֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם, מִי שֶׁיַּהֲרֹג עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הֲרָגוּם אַחֲרֵי לֵדָה]. וּבִזְכוּתָא דָא נָפְקֵי יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא. מִנִּדָּה – דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּא, מַאי דִּכְתִיב (שם ל"ח, ח') "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת, בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת", מִפְּנֵי מָה זָכוּ נָשִׁים לְהַאי? בְּגִין דְּאִסְתַּמַּרוּ גַּרְמַיְיהוּ [שָׁמְרוּ עַצְמָן] בְּגָלוּתָא דְמִצְרַיִם, דִּלְבָתַר דְּאִתְדַּכְּיָן [אַחַר שֶׁנִּטְהֲרוּ] הֲווֹ אָתְיָין מִתְקַשְׁטָן וּמִסְתַּכְּלָן בַּמַּרְאָה בְּבַעֲלֵיהֶן, וּמְעוֹרְרָן לוֹן בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה וכו'[36]זוהר שמות דף ג' ע"ב, מובא בחק לישראל שמות יום ב'..

כו. "הַרְבָּה אַרְבֶּה" (בראשית ג', ט"ז) – אֵלּוּ שְׁנֵי טִפֵּי דָמִים: אַחַת דַּם נִדָּה, וְאַחַת דַּם בְּתוּלִים[37]עירובין ק' ע"ב..

כז. מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה לָהּ מִצְוַת נִדָּה? – עַל יְדֵי שֶׁשָּׁפְכָה דָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן[38]בראשית רבה י"ז, ח'..

כח. צַעַר גָּדוֹל נָתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָאִשָּׁה הַזֹּאת וכו'. הָאִשָּׁה הַזֹּאת, עַל-יְדֵי שֶׁפֵּרְשָׁה מִבֵּיתָהּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ "דָּוָה", אָנוּ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ מִבֵּית-חַיֵּינוּ וּמִבֵּית-מִקְדָּשֵׁנוּ כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה שָׁנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנִּקָּרֵא "דְּווּיִן"[39]איכה רבה ה', י"ז..

כט. מְדַמֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא טֻמְאַת יִשְׂרָאֵל לְטֻמְאַת הַנִּדָּה: מַה נִּדָּה נִטְמֵאת וְנִטְהֶרֶת, אַף יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּטְמְאוּ עֲתִידִין לְהִטָּהֵר[40]תנחומא מצורע, ח'..