פרק ב' – כתמים
מֶה הָיָה הַמָּקוֹם בּוֹ נִמְצָא הַכֶּתֶם?

כה. לַמָּקוֹם בּוֹ נִמְצָא הַכֶּתֶם נוֹדַעַת חֲשִׁיבוּת, כִּי לֹא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא כֶּתֶם טְמֵאָה הָאִשָּׁה, אֶלָּא רַק בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא מֵהַמָּקוֹר. וּבְכָל מִקְרֶה וּמִקְרֶה צָרִיךְ לָדוּן לְגוּפוֹ, כַּמְבֹאָר בַּסְּעִיפִים הַבָּאִים:

כֶּתֶם בְּגוּפָהּ בִּלְבַד

כו. כֶּתֶם בָּרֶגֶל – מֵהֶעָקֵב עַד הַבֹּהֶן וּלְמַעְלָה לְכָל אֹרֶךְ הָרֶגֶל בְּצִדָּהּ הַפְּנִימִי, בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהָרֶגֶל נוֹגַעַת בָּרֶגֶל וְשׁוֹק בַּשּׁוֹק – טְמֵאָה, וּבִשְׁאָר חֶלְקֵי הָרֶגֶל – טְהוֹרָה[114]שו"ע סי' ק"צ סעי' י"א.. יֵשׁ מְקִלִּים בֶּעָקֵב, וְאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתָם[115]טהר"י ס"ק ס'..

כֶּתֶם בַּיָּד – בְּכַף הַיָּד, בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ לְשָׁם דָּם מֵהַמָּקוֹר, וַאֲפִלּוּ גַּב הַיָּד – טְמֵאָה, כִּי הַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן וְאֶפְשָׁר שֶׁהִגִּיעַ דָּם מֵהַמָּקוֹר לַיָּדַיִם46.

כֶּתֶם בַּבֶּטֶן וּלְמַעְלָה – טְהוֹרָה, אֲבָל אִם הֵרִימָה הָאִשָּׁה אֶת רַגְלֶיהָ לְמַעְלָה מִבִּטְנָהּ בְּהִתְעַמְּלוּת וְכַדּוֹמֶה – טְמֵאָה, בֵּין אִם הַכֶּתֶם נִמְצָא מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מֵאֲחוֹרֶיהָ. וְכַמּוּבָן, דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם דָּם מֵהַמָּקוֹר בְּלִי שֶׁתַּבְחִין בּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהֵרִימָה רַגְלֶיהָ, אֲבָל נִמְצָא בַּצְּדָדִים – טְהוֹרָה46.

כְּשֶׁנִּמְצָא דָּם בְּגוּפָהּ בִּלְבַד, טְמֵאָה הָאִשָּׁה אַף אִם "הִתְעַסְּקָה בְּדָם"46 (וְעַיֵּן לְקַמָּן בִּסְעִיף ל' מַהִי הַגְדָּרַת "הִתְעַסְּקָה בְּדָם").