כֶּתֶם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

כט. כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא עַל הַסָּדִין אוֹ עַל הַשְּׂמִיכָה שֶׁלָּהּ, יֵשׁ לִבְדֹּק: אִם יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת שֶׁהַדָּם הִגִּיעַ מִמֶּנָּה לְאוֹתוֹ מָקוֹם בּוֹ נִמְצָא הַכֶּתֶם – טְמֵאָה, וְאִם לָאו – טְהוֹרָה. סָדִין אוֹ שְׂמִיכָה שֶׁאֵינָם מְחֻבָּרִים לַמִּטָּה וְנָעִים וְנָדִים בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה – כָּל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא בוֹ כֶּתֶם, טְמֵאָה[120]שו"ע סעי' י"ד.. וְיֵשׁ לְוַדֵּא בְּמִקְרֶה כָּזֶה שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת שֶׁהַדָּם הִגִּיעַ מִמָּקוֹם אַחֵר – מִבְּנָהּ, מִבַּעֲלָהּ, מִפֶּצַע, מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת וְכַדּוֹמֶה[121]שו"ע סעי' י"ט..
בְּכָל מָקוֹם שֶׁטְּמֵאָה בְּמִקְרִים אֵלֶּה, טְמֵאָה רַק אִם הִתְמַלְּאוּ שְׁאָר הַתְּנָאִים – צֶבַע, גֹּדֶל, צוּרָה וְכַדּוֹמֶה.