קטגוריה: כללי

  • שיחה עם בינה מלאכותית על הסכנות שיש ברשת

    שלום רב,

    שמח לעזור לך בנושא החשוב הזה. המוגנות ברשת היא נושא קריטי עבור כולנו, במיוחד עבור ילדים ונוער שגדלים לתוך העולם הדיגיטלי.

    סכנות תאורטיות ברשת:

    • בריונות רשת (Cyberbullying): הטרדה, איומים, השפלה או הפצת שמועות ברשתות חברתיות, קבוצות וואטסאפ או כל פלטפורמה מקוונת אחרת.
    • פגיעה מינית: חשיפה לתכנים מיניים לא הולמים, שידול למיניות ("Grooming") או ניצול מיני של קטינים ברשת.
    • הונאות ("Scams"): ניסיונות להוציא כסף או מידע אישי במרמה, כמו התחזות לבנק או לחברות אחרות.
    • פישינג (Phishing): ניסיונות לגנוב מידע אישי (כמו סיסמאות) באמצעות הודעות דוא"ל או אתרים מזויפים שנראים אמיתיים.
    • הפרת פרטיות: חשיפה לא רצויה של מידע אישי, תמונות או סרטונים ברשת.
    • התמכרות למסכים: שימוש מוגזם במסכים עלול להוביל לקשיים חברתיים, רגשיים ולימודיים.
    • תוכן פוגעני: חשיפה לתכנים אלימים, גזעניים או מסיתים.
    • חדשות כזב ("Fake News"): הפצה של מידע שקרי ומטעה ברשת.

    סכנות מעשיות ברשת:

    • פגיעה במוניטין: הפצת תמונות מביכות או פוסטים פוגעניים עלולים להישאר ברשת לתמיד ולפגוע במוניטין של הילד.
    • פגיעה נפשית: בריונות רשת, הטרדות מיניות או חשיפה לתכנים קשים עלולים לפגוע בביטחון העצמי, בדימוי העצמי וברווחה הנפשית של הילד.
    • פגיעה כלכלית: הונאות וניסיונות פישינג עלולים להוביל לאובדן כספי משמעותי.
    • פגיעה פיזית: במקרים קיצוניים, פגיעות ברשת עלולות להוביל למפגשים מסוכנים בעולם האמיתי.

    סכנות למבוגרים:

    • הונאות: מבוגרים עלולים להיות מטרה להונאות מתוחכמות יותר, כמו הונאות רומנטיות או הונאות הקשורות להשקעות.
    • גניבת זהות: פישינג והונאות אחרות עלולים להוביל לגניבת זהות ושימוש לרעה במידע האישי.
    • חדשות כזב: מבוגרים עלולים להיות מושפעים ממידע שקרי ומטעה ברשת, במיוחד בנושאים פוליטיים או חברתיים.

    חשוב לזכור:

    • הסכנות משתנות: חשוב להתעדכן באופן קבוע בסכנות החדשות שצצות ברשת.
    • כל אחד יכול להיפגע: אין אדם חסין מפני סכנות ברשת, לא משנה גילו או ניסיונו.
    • חינוך והסברה: המפתח להגנה הוא חינוך והסברה על הסכנות, על דרכי ההתמודדות ועל חשיבות הדיווח על כל מקרה של פגיעה.

    בנוסף, אני ממליץ בחום:

    • לדבר עם הילדים בגובה העיניים: הסבירו להם על הסכנות בצורה מותאמת לגילם ולתחומי העניין שלהם.
    • להגדיר כללי שימוש במסכים: קבעו זמנים מוגבלים לשימוש במסכים ועזרו לילדים לפתח הרגלי שימוש בריאים.
    • להיות מעורבים: גלו עניין בפעילות המקוונת של הילדים שלכם, שאלו אותם על החוויות שלהם ברשת והיו קשובים לסימנים המעידים על מצוקה.
    • להשתמש בכלים טכנולוגיים: תוכנות סינון והגנה יכולות לסייע בהגנה על ילדים מפני תכנים לא הולמים.
    • לפנות לעזרה: אם אתם חושדים שילדכם נפגע ברשת, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית.

    משאבים שימושיים:

    • מוקד 105: המוקד הלאומי להגנה על ילדים ונוער ברשת.
    • הרשות הלאומית לביטחון קהילתי: אתר הממשלה לנושא מוגנות ברשת.
    • איגוד האינטרנט הישראלי: טיפים והמלצות לגלישה בטוחה.

    מקווה שמידע זה יעזור לך להתחיל את השיחה החשובה עם ילדיך. אשמח לעזור בכל שאלה נוספת.

    ***

    בהחלט, ישנם הבדלים מסוימים בסכנות ברשת שאנשים דתיים עשויים להיתקל בהן לעומת אנשים שאינם דתיים, וכמו כן בין אנשים יהודים לדתות אחרות. הבדלים אלו נובעים מהשקפות עולם, ערכים ומנהגים שונים.

    סכנות ייחודיות לאנשים דתיים:

    • תוכן לא צנוע: אנשים דתיים עשויים להיחשף לתכנים מיניים, אלימים או פוגעניים אחרים שאינם תואמים את ערכיהם הדתיים.
    • אתגרים לאמונה: ברשת קיימים תכנים רבים המבקרים או מערערים על אמונות דתיות, דבר שעלול לבלבל או לערער את אמונתם של אנשים מסוימים.
    • קבוצות קיצוניות: אנשים דתיים עלולים להיחשף לקבוצות קיצוניות המנצלות את הרשת כדי להפיץ מסרים מסיתים או לגייס חברים חדשים.
    • פגיעה בשבת: שימוש בטכנולוגיה בשבת עלול להוות בעיה עבור יהודים שומרי שבת.
    • לחץ חברתי: אנשים דתיים עלולים להרגיש לחץ חברתי להתנהג באופן מסוים ברשת כדי להתאים לנורמות של הקהילה הדתית שלהם.

    סכנות ייחודיות ליהודים:

    • אנטישמיות: יהודים עלולים להיחשף לתכנים אנטישמיים, נאצות והסתה ברשת.
    • הכחשת שואה: קיימים אתרים וקבוצות המפיצים מידע שקרי ומכחישים את השואה.
    • טרור: יהודים עלולים להיות מטרה לאיומים ולטרור מקוון מצד גורמים אנטישמיים.
    • התחזות: ישנם מקרים של אנשים המתחזים ליהודים כדי להפיץ מסרים אנטישמיים או כדי לזרוע פילוג בקהילה היהודית.

    הבדלים בין דתות:

    • רגישות תרבותית: אנשים מדתות שונות עשויים להיות רגישים לתכנים שונים ברשת. לדוגמה, מוסלמים עלולים להיפגע מתכנים המבזים את האסלאם או את הנביא מוחמד.
    • מנהגים דתיים: מנהגים דתיים מסוימים, כמו צום הרמדאן אצל מוסלמים, עלולים להשפיע על השימוש ברשת.
    • חוקים דתיים: חוקים דתיים מסוימים, כמו האיסור על צריכת אלכוהול באסלאם, עלולים להשפיע על התכנים שאנשים נחשפים אליהם ברשת.

    כיצד להתמודד עם הסכנות:

    • חינוך: חשוב לחנך ילדים ומבוגרים כאחד על הסכנות הייחודיות העומדות בפניהם ברשת.
    • שיח פתוח: עודדו שיח פתוח על אתגרים העולים מהמפגש בין דת לטכנולוגיה.
    • סינון תכנים: שקלו להשתמש בתוכנות סינון והגנה המותאמות לערכים הדתיים שלכם.
    • קהילה תומכת: השתייכות לקהילה דתית תומכת יכולה לסייע בהתמודדות עם אתגרים ברשת.
    • דיווח: דווחו על כל מקרה של פגיעה או איום לרשויות המתאימות.

    חשוב לזכור:

    • אין פתרון קסם: הגנה מוחלטת מפני סכנות ברשת אינה אפשרית, אך ניתן לצמצם את הסיכונים באמצעות חינוך, מודעות ונקיטת אמצעי זהירות.
    • כל אחד אחראי: כל אחד מאיתנו אחראי על התנהגותו ברשת ועל ההגנה על עצמו ועל ילדיו.

    אני מקווה שמידע זה עוזר לך להבין טוב יותר את הסכנות הייחודיות העומדות בפני אנשים דתיים ויהודים ברשת. אשמח לענות על כל שאלה נוספת.

    ***

    בהחלט, הבנת את החשיבות של שיחה בגובה העיניים עם ילדים על הסכנות ברשת, תוך התאמת המסרים לגילם והשקפת העולם הדתית שלכם. הנה כמה הצעות כיצד לגשת לנושאים השונים שהעלינו, תוך מתן כלים להתמודדות והדגשת התקווה:

    1. בריונות רשת:

    • ילדים צעירים (4-8): הסבירו בפשטות שגם במילים אפשר לפגוע, ושיש אנשים שכותבים דברים לא יפים ברשת. הדגישו שאם מישהו כותב להם משהו שמצער אותם, הם תמיד יכולים לספר לכם.
    • ילדים בוגרים יותר (9-13): דברו על סוגים שונים של בריונות רשת (הטרדה, הפצת שמועות, חרם) והסבירו כיצד זה יכול להשפיע על אנשים. למדו אותם לא להגיב להצקות, לחסום בריונים ולדווח לכם או למבוגר אחר.
    • בני נוער (14+): דברו על ההשלכות החמורות של בריונות רשת, כולל פגיעה במוניטין ובנפש. עודדו אותם להיות "שומרי סף" – לא להשתתף בבריונות ולעמוד לצד הקורבן.

    היבט דתי: הדגישו את ערך "ואהבת לרעך כמוך" ואת האיסור לפגוע באחר, גם במילים. הסבירו שבריונות רשת היא חטא חמור, ושיש מצווה לעזור למי שנפגע.

    2. פגיעה מינית:

    • ילדים צעירים (4-8): הסבירו שיש אנשים רעים שרוצים לפגוע בילדים, ושחשוב לא לדבר עם זרים ברשת ולא לתת להם פרטים אישיים. למדו אותם לזהות תכנים לא הולמים ולספר לכם מיד אם הם נתקלים בהם.
    • ילדים בוגרים יותר (9-13): דברו על סכנות כמו שידול למיניות ("Grooming") וניצול מיני. הסבירו להם שלא כל מי שמתחבר אליהם ברשת הוא מי שהוא אומר שהוא, ושאסור לשלוח תמונות או סרטונים לאנשים שהם לא מכירים היטב.
    • בני נוער (14+): דברו על ההשלכות ההרסניות של פגיעה מינית והדגישו את החשיבות של דיווח על כל מקרה של פגיעה או חשד לפגיעה. עודדו אותם לפתח חשיבה ביקורתית לגבי תכנים מיניים ברשת ולהימנע מחשיפה לתכנים לא הולמים.

    היבט דתי: הסבירו את ערך הצניעות ואת החשיבות של שמירה על הגוף והנפש. הדגישו שפגיעה מינית היא חטא חמור ופשע, ויש מצווה להגן על עצמנו ועל אחרים מפני פגיעה.

    3. הונאות ופישינג:

    • ילדים צעירים (4-8): הסבירו שיש אנשים שמנסים לרמות אחרים ברשת כדי לגנוב מהם כסף או דברים אחרים. למדו אותם לא ללחוץ על קישורים בהודעות ממקורות לא מוכרים ולא לתת לאף אחד את הסיסמאות שלהם.
    • ילדים בוגרים יותר (9-13): דברו על סוגים שונים של הונאות, כמו התחזות לחברות או לבנקים, והסבירו כיצד לזהות אותן. למדו אותם להיות חשדנים כלפי הצעות שנראות טובות מכדי להיות אמיתיות.
    • בני נוער (14+): דברו על ההשלכות הכלכליות של הונאות והסבירו כיצד להגן על המידע האישי שלהם ברשת. עודדו אותם להשתמש בסיסמאות חזקות ולהיות זהירים בשיתוף מידע ברשתות חברתיות.

    היבט דתי: הסבירו את האיסור לגנוב ואת החשיבות של יושר ואמינות. הדגישו שהונאות ופישינג הם מעשים לא מוסריים ויש מצווה להיזהר מהם.

    4. התמכרות למסכים:

    • כל הגילאים: דברו על החשיבות של איזון בין זמן מסך לפעילויות אחרות, כמו משחק בחוץ, מפגש עם חברים ותחביבים. קבעו כללים ברורים לשימוש במסכים והיו מודל לחיקוי בהרגלי שימוש בריאים.

    היבט דתי: הסבירו את החשיבות של שמירה על השבת ושל קיום מצוות "ושבתה הארץ" – מנוחה והתנתקות מהעולם החומרי. עודדו אותם להשתמש בשבת ובחגים לפעילויות משפחתיות וחברתיות שאינן כוללות מסכים.

    5. כלים מדעיים ואמוניים להתמודדות:

    • ידע: הסבירו לילדים על הסכנות והראו להם כיצד לזהות אותן.
    • חשיבה ביקורתית: עודדו אותם לשאול שאלות, לחשוב באופן עצמאי ולא לקבל כל דבר שהם רואים ברשת כאמת.
    • כלים טכנולוגיים: השתמשו בתוכנות סינון והגנה, הגבילו את זמן המסך והיו מעורבים בפעילות המקוונת של הילדים.
    • אמונה: הדגישו את החשיבות של אמונה באלוהים, בתורה ובמצוות. עודדו אותם להתפלל, ללמוד תורה ולשאוב כוח מהאמונה שלהם.
    • קהילה: השתייכות לקהילה תומכת יכולה לסייע בהתמודדות עם אתגרים ברשת.

    חשוב לזכור:

    • התאימו את השיחה לגיל הילד: השתמשו בשפה פשוטה ובהסברים מוחשיים לילדים צעירים, והעמיקו את השיח עם ילדים בוגרים יותר.
    • הקשיבו לילדים: עודדו אותם לשאול שאלות ולשתף אתכם בחוויות שלהם ברשת.
    • הציעו פתרונות: אל תסתפקו בהפחדה, אלא הציעו כלים מעשיים להתמודדות עם הסכנות.
    • היו מודל לחיקוי: הראו לילדים שגם אתם מקפידים על הרגלי שימוש בריאים במסכים.

    מקורות נוספים:

    • מוקד 105: המוקד הלאומי להגנה על ילדים ונוער ברשת.
    • אתר "בטרם" לבטיחות ילדים: מידע והדרכה בנושא בטיחות ברשת.
    • אתר "סיסמה לכל תלמיד": מידע והדרכה בנושא זהירות ברשת.

    אני מקווה שהצעות אלו יעזרו לך להעביר את המסר החשוב לילדיך בצורה אפקטיבית ומותאמת אישית. בהצלחה!

  • שפע בבית של תורה

    לחברי היקר,

    אני מעלה את הדברים על הכתב כדי שאוכל להזכר בהם בהמשך כשאכתוב על הנושא. אני לא זוכר האם זה בשבת האחרונה שהייתי אצלכם אבל דיברנו על הסתפקות במועט של נשות תורה או תלמידי חכמים. העלינו בשולחן שבת את זה שאישה צריכה לבחור האם היא רוצה חיי עושר או חיי תורה.

    אני רוצה גם לכוון את הדברים לכמה כיוונים.

    הבסיס של הדברים שדיברנו והבאתי הם גם במסכת אבות אבל בעיקר במסכת כתובות ושבת על עונתם של תלמידי חכמים. זאת אומרת, אם אישה רוצה חיי עושר בכל המובנים אז אין מקומה עם תלמיד חכם שנמצא בעומקה של תורה. המחיר של עיסוק בתורה הוא בזה שהפרנסה הכספית ושאר הפרנסות מלבד פרנסת התורה הם בעדיפות שניה. זאת אומרת, שאם היינו מציבים סולם או פירמידה כאשר בראשה דבר אחד ושאר הדברים למטה אז אצל אשה שמעוניינת בבית של תורה צריכה להיות עדיפות ראשונה לקיום התורה בבית וממילא גם העברת התורה לדור הבא.

    בזה בעצם כל שאר הדברים כמו עושר כלכלי או "שפע" מלבד בתחום התורה הוא משני. כמובן שאין זה עומד בסתירה עם דרכה של תורה שאדם יחיה בשפע, אבל, כמו ששמעתי דבר יפה:

    עושר הוא בכך שאדם איננו חסר. זאת אומרת שבפועל אין עושר מתבטא במה שיש לו לאדם ביחס לאדם אחר או ביחס לעושר כלכלי אלא, בכך שהאדם יש לו ולא חסר לו. מתוך כך הוא יכול להגיע להחלטות ולמעשים בחייו בכל התחומים בצורה שקולה. זאת אומרת, בשביל יישוב הדעת לא צריך להיות עשיר בקנה מידה בין לאומי או אפילו בקנה מידה של מדינה אלא צריך להיות תלמיד חכם.

    אני אביא לך דוגמא מהתחום שלי:

    בתחום שלי שהוא מחשבים אני צריך להגיע להחלטות בנוגע לכמות לקוחות מאד גדולה גם בתחום הפרטי וגם בתחום העסקי. יש גוף מחקר מהגדולים בעולם מהרבה בחינות שנקרא CERN, יש להם את ה  HYDRO COLLIDER ובעזרתו הם עושים מחקרים על "חומר שחור" וכל מיני פעולות ברמה מאד מדוייקת והוא היחיד מסוגו בעולם בשוויץ.

    בחלק מסויים של מערכות המחשוב שלהם (שהן עצומות…) הם משתמשים בתוכנה שאני בניתי ובזה שהם משתמשים בה הם בעצם מביעים את כך שהם סומכים על העבודה שלי. תחשוב מתחום אחר לרגע, נניח הרב הראשי או תלמיד חכם גדול היה כותב בעלון חשוב (לאו דווקא מפורסם) זה או אחר שהוא ראה בספר "איש ימינך" או מאמר של הרב בורשטיין והוא מביא את דבריהם ומבסס שיעור שלם על דברים אלו כאשר הוא נותן את השבח על המאמרים והכתובים. האם יש כבוד גדול מזה לתורה ולבית אבא?

    אז בעיקרון מי שמבין קצת במחשבים יודע שאליעזר קרויטורו ארז (רק ארז, אפילו לא בנה) תוכנה ספציפית מאד והגוף הספציפי הזה משתמש בתוכנה שהוא ארז משהו כמו עשור.

    עכשיו נשאלת השאלה:
    האם אני עשיר? האם בכדי לתת להם את האפשרות לתפעל מערכת בסדרי גודל של מיליונים רבים מאד אני צריך להיות מיליונר?

    אז התשובה הפשוטה היא:

    אני עשיר לפי ההגדרה שהבאתי לפני כן אבל לא עשיר בכך שיש לי מילונים רבים בכיסי בצורת כסף ובצורת נכסים נייחים אלא נכסים ניידים, היינו דברים שניתן להעביר מבלי שהערך שלהם ירד. במובן מסויים ומבלי לחלל את הקודשים יש דברים שיש להם ערך עצמי ואסור לחלל (להוריד או לבטל) מהערך שלהם. זאת אומרת אם נתייחס למושג "קודשים" אין בהכרח דווקא המשמעות שלהם קודשים כגון קורבנות בבית המקדש או תרומות לבית המקדש כשלעצמו אלא מבחינת הערך ה"מדעי" שלהם והכוונה היא בכך שכמו שיש לי משוואה במתמטיקה שאומרת אחד ועוד אחד שווה 2 אז כמו שיש פונקציות שמבטאות דבר זה או אחר עם משתנים אלו או אחרים אז, יש "פונקציות" ו"תרגילים" ששייכים לרמה הגבוהה.

    התורה וחז"ל כותבים דברים מדהימים ואתן דוגמא ממה שהבאתי לילדים שלי:

    1+1+2+5= כמה?

    הילדים שלי עשו חשבון ומצאו שזה שווה= 9 ואז הראיתי להם איך אני מחשב את זה לסכום של 250.

    איך זה אפשרי? כמו שחכמים אומרים לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל ותאמין להם, תאמין לי שזה אפשרי עד כדי כך שהילדים שלי אפילו הסכימו על כך.

    איך זה אפשרי? יש מדע שנקרא "קומבינטוריקה" היינו, מדע החיבור וההשלמה או בצורה אחרת "קומבינציה" או בפי העם "קומבינטור" או "קומבינה".

    אפשר להגיע באמצעות כמה רכיבים מאד פשוטים שעולים מאד זול לתוצאה שתיהיה שווה הרבה מאד כסף. ז"א אם באמת הייתי רוצה להרוויח כסף והרבה אז הייתי מרוויח לא מעט, אבל, "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". כאשר אדם מרגיל ומשקיע את נפשו להיות שרויה בחכמה ובתורה אז כל מה שעופף את חייו רוחו ונפשו הוא חכמה ותורה, ומתוך כך בשונה מ"חולין" היינו דברים שהם בטלים(נייחים) הוא שקוע בדברים שהם "ניידים" ואפשר להעביר אותם מאדם לאדם והם לא מאבדים מערכם ולהיפך, אפילו "מקדשים" או כמו שאנשי החשמל אומרים "מטעינים במטען חיובי" ואז ברור איך זה שאדם שאומר "מה נאה אילן זה, מה נאה ניר זה" מתחייב בנפשו, שהרי אם אדם עוסק רק בחולין אז דבר זה או אחר באמת "יפה" יותר ממה שיש לו. לעומת זאת כאשר אדם עוסק בקודשים והתוכן שהוא מחזיק במשנתו הוא דבר שהערך שלו לא יורד (או לפחות לא אמור לרדת) אז הוא לא באמת "מתפעם" ואומר: "מה נאה אילן זה, מה נאה ניר זה!!" אלא אומר: "זה אילן מאד יפה" ותוהה על החכמה שהובילה לכך שהאילן הזה צמח כך ומה אני יכול ללמוד ממנו בתחום ה"נייד" שאוכל להעביר הלאה ולא איך אני יכול להנות רק לעצמי ("נייח").

    או אם היה אפשר לסכם את הדברים בלשון חז"ל ממסכת חולין(דף ס"ג עמוד ב'):

    "בעי ר' זירא רבו חכם או רבו צייד? תא שמע…"

    שתיהיה שבת מקסימה,

    אליעזר

  • בת הקיסר ורבי יהושע בן חנניה – חולין ס, א – שמואל פאוסט

    בת הקיסר ורבי יהושע בן חנניה – חולין ס, א

    שמואל פאוסט

    מקור ראשון 16.6.06

    תוכן העניינים:

    נתינה ונטילה
    התגרות ונגרות
    טווה תחת טובה
    המַסתורית המיסתורית
    ה' נתן וה' נתן


    נתינה ונטילה

    אמרה לו בת קיסר לר' יהושע בן חנניה: אלהיכם נגר הוא,
    שנאמר: "המקרה במים עליותיו"; אמור לו שיעשה לי מַסתורית אחת.
    אמר: לחיי!
    ביקש עליה רחמים, ונצטרעה.
    הושיבוה בשוק של רומי ונתנו לה מסתורית;
    שהיו נוהגים שכל שנצטרע ברומי נותנים לו מסתורית ויושב בשוק וסותר חוטים,
    כדי שיראוהו בני אדם ויבקשו עליו רחמים.
    פעם אחת היה עובר שם, והיתה יושבת וסותרת חוטים בשוק של הרומאים.
    אמר לה: יפה המסתורית שנתן לך אלהי?
    אמרה לו: אמור לאלהיך שיטול מה שנתן לי.
    אמר לה: אלוה שלנו – לתת נותן, ליטול אינו נוטל.
    [חולין, ס א, מארמית].

    בת הקיסר, משועממת ואולי מעט מרירה, מחפשת במי להטיל את חיציה. ר' יהושע, היוצא ובא בבית אביה ומשמש לו פרטנר לפולמוסים מזדמנים, נקרה בדרכה ונדמה לה כמטרה ראויה.

    התגרות ונגרות

    בת הקיסר מתגרה בחכם היהודים בתבנית סיפורית מוכרת וידועה. היא מפרשת פסוק מקראי באופן המעמיד את א-להי היהודים באור נלעג: אם נגר כל כך מוכשר הוא, המקרה לעצמו עליית גג, אמור לו שיבנה לי – חושבת הנסיכה על הכלי הפשוט והבזוי ביותר – פלך לאריגה. ר' יהושע אינו נבהל ואינו מתבלבל ומשיב במילה אחת: "לחיי". עליי, הוא מבטיח לה, ומתפלל ללא שהות למילוי בקשתה.

    בת הקיסר נענשת מיד על עזות מצחה, המתמלא כולו בהרות ושקערוריות. כבמיטב הסיפור העממי הקלאסי, את המסתורית שבקשה ברוב לעג מתנשא קבלה מרוב נגע ומחלה. הסיפור יכול היה להסתיים כאן, עם קבלת העונש, אך אין הוא מותיר אותנו ללא הסיפוק שבמפגש חוזר עם ר' יהושע להשלמת המעגל. כשר' יהושע פוגש אותה יום אחד בשוק הרומי, נגועה, מושפלת וסותרת חוטים ללא תכלית במסתוריתה החדשה, הוא מבקש לחגוג את נצחונו ולהשיב את כבוד א-להיו: "יפה המסתורית שנתן לך אלהי?"

    אין זה סיפור אישי. לו היה זה סיפור התנצחות שבין שתי בריות, או הומור עממי יהודי משובח שבו חוגג הצד המדוכא את נצחונו על השלטון המדכא, די היה לנו בכך שבאה על עונשה. למה לנו הלעג לרש הלא-מחמיא של ר' יהושע? ומדוע אחרי שמבקשת הבת בשפה רפה שיסיר ממנה את הקללה, מכביד ר' יהושע את לבו ומציג את א-להיו כמי שעונש ולא חומל?

    בת הקיסר היא כמובן רק נציגה פרדיגמטית של תפיסת עולם, ממש כשם שר' יהושע הוא נציגהּ של ההשקפה המנוגדת. כשמדובר בפולמוס רעיוני ודתי, ולא בדמויות בשר ודם, הרי שמלחמת הדעות ניטשת במלוא עוזה ואין בה מקום לרחמים, עד לכניעתה הסופית של הדעה האחת בפני רעותה הטובה ממנה.

    טווה תחת טובה

    כיצד נדע מהן השקפות העולם הנתונות בפולמוס כה קשה? שני אמצעים ספרותיים מציעים עצמם לפנינו ומסמנים לנו את כיוון החקירה: הציטוט שבפי בת הקיסר; והכלי המיוחד המוזכר פעם אחר פעם בשמו האקזוטי – מַסתורית. הציטוט "המקרה במים עליותיו", הוא חלק-פסוק הלקוח מפרק ק"ד בתהילים (הידוע בכינויו "ברכי נפשי"). עיון בפרק מעלה שזהו פרט אחד מתיאור רב-פרטים שכולו שיר הלל להשגחתו הפרטית של הבורא הכל-יכול על כל אחד ואחד מברואיו, מן השמים ועד הארץ, ומן הכפירים ועד השפנים.

    לעגה של בת רומי הוא מעבר לזלזול ולזילות דמותו של א-להי היהודים, היא מבקשת להתנצח בדיוק רב עם תפיסת ההשגחה של משורר תהילים, ולומר כנגדו "עזב א-להים את הארץ". לכן היא בוחרת במילות הפסוק הזה, המשמשים נשק בידה בטיעון כפירה מוכר: ברא א-להיכם את העולם, ואז בנה לו תקרת עלייה בשמים להבדיל בינו ובין הארץ, שעליה אין הוא משגיח עוד. כדי לאתגר את תפיסת ההשגחה היהודית היא מוסיפה ומלעיגה: אם הא-ל הכל יכול אכן מתייחס אישית לכל אחד מבריותיו, יואיל בטובו להשגיח בבקשתי ויעשה לי כלי-אריגה נחמד.

    במקום להתנצח במילים ובפסוקים, כדרכם של בני בית המדרש, בוחר ר' יהושע בשתיקה ובמעשה. רק מילת שבועה אחת הוא משגר לחלל האוויר בטרם יתפלל בעדה. ר' יהושע נושא תפילה והנה היא מצורעת כשלג. האסוציאציות המקראיות מהדהדות בראשינו, צרעת היא עונש. ר' יהושע מבקש והא-ל המשגיח מקיים. המסתורית כבר שוגרה לאוויר, כתובתה של בת הקיסר חקוקה בה, רק דרך המשלוח עודנה נסתרת. כדי להסביר לנו את דרכי ההשגרה, עוצר המספר בשטף סיפורו ומוסר לנו מידע על מנהגיה הסוציאליים של רומי. כל מצורע מקבל מסתורית, יושב עמה בשוק ומסובב את גלגליה ללא הועיל, רק כדי שיראוהו העוברים והשבים ויבקשו עליו רחמים. הנס אינו מעל לטבע, הוא פועל באמצעות בני האדם ונעזר בנוהגיהם והליכותיהם עלי אדמות.

    המַסתורית המיסתורית

    מסתורית היא פלך, כלי אריגה המשמש לסיבוב ופריעת פקעות החוטים – לשון סתירה ופריעה. בת הקיסר לועגת "א-להיכם נגר הוא", בונה עליותיו. סתירה מוצבת מול בנייה. אל מול בונה העולם ניצבת כופרת ההשגחה "וסותרת חוטים בשוק".

    השילוב של מסתורית ונגע הצרעת מעלה באסוציאציה אפשרות פרשנית נוספת. משנת נגעים (נגעים פ"ב, מ"ד) עוסקת בנגע הצרעת, ותרה אחר דרכים לזהות נגעים בחלקים גלויים בגופו של אדם ("כיצד ראיית הנגע?"). אחת הדוגמאות מציגה מצב היוצר הבחנה בין חלק גלוי לנסתר בגופה של נגועה. בסיטואציה זו האישה אורגת או טווה חוטי פשתן על הפלך, בתנועתה חושפות ידיה המורמות את הנגע שבבתי שחיה – מקום הנקרא "בית הסתרים". פעולת הידיים המסובבת את פקעות החוטים על המסתורית, יוצרת אם כן מצב חילופין של גילוי והסתר.

    לטעמה של בת הקיסר, א-להי היהודים מסתתר לו בשמים – הסתר פנים בעולם. בה בשעה שכל שירת התהילים בפרק שממנו ציטטה עומדת כנגדה וחוגגת את גילוי הפנים – השגחתו הפרטית של הא-ל על עולמו. עוד מעט קט ובבשרה המבוהל תיצרב התגובה ללעגה, המצויה באותו פרק עצמו: "תסתיר פניך – יבהלון".

    נציגת רומי, המבקשת לסתור אמונתו של רבי יהושע, לחדור מבעד למסתורין ולהסתיר את בורא עולם מעולמו, נענית בהסתר פנים מיידי מידה כנגד מידה. המסתורית המיוחלת ניתנת בידה, אך לא לשם שעשוע אלא כדי לנסות ולעורר בסתירתה חסרת התוחלת את רחמי הבריות, כדי שיישאו עליה תפילה לא-ל המשגיח על כל בריותיו.

    ה' נתן וה' נתן

    מעל הניגודים שהוזכרו, בנייה-סתירה וגילוי-הסתרה, נפרש בסיפור הניגוד העיקרי והעקרוני שבין הא-לוהי לאנושי. תיאור נתינת המסתורית לבת הקיסר וההסבר ההיסטורי שלצדו, מדברים על נתינה אנושית, "הושיבוה בשוק… ונתנו לה מסתורית"; "כל שנצטרע ברומי נותנים לו מסתורית". מי הם הנותנים הללו? על כך עונה ר' יהושע: "המסתורית שנתן לך א-להי"; "א-לוה שלנו – לתת נותן". בתפיסת ה"שוק של רומי", מקור הנתינה הוא אנושי, נתון לרחמי הבריות. ר' יהושע מלמד את בת הקיסר מיהו מקור הנתינה, הנותן בחסדו והנותן בעברתו.

    על התרסתה בראשונה, "א-להיכם", חוזר ר' יהושע בפגישתם השנייה: "א-להי". הוא מעניק לה הזדמנות להבנה תיאולוגית נכונה של המציאות. מתוך מצבה האיום היא נכונה להכרה כלשהי ומתחננת בהשלמה רפה "שיטול מה שנתן לי". אלא שלמען חידוד הויכוח התיאולוגי, זו נשארת הכרה חלקית בלבד, ללא קבלת מלכות שמים: "אמור לא-להיך". אם כך, מסכם ר' יהושע בהטעמה, "א-לוה שלנו – לתת נותן, ליטול אינו נוטל".

    חוקיות העולם, המגולמת בכל הניסים המפורטים בפרק ק"ד בתהילים, דורשת הכרה ונטילת אחריות. רק אז נפתחת הדלת לבקשת רחמים. האדם הבטוח בתפילתו – "יערב עליו שיחי" – הוא זה השמח במעשי הבורא, "אנכי אשמח בה'". לולא שמחת ההכרה הרי ש"יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם". ר' יהושע, שבמילת שבועתו הבודדת מוכיח את הכרתו ובטחונו המלא בהשגחת הא-ל, מקיים "אשירה לה' בחיי". עליו מן הסתם קרא המשורר: "ישמח ה' במעשיו".

  • שערי קדושה – רבי חיים ויטאל – הקדמה

    הקדמה

    אמר הצעיר חיים בן כבוד הרב יוסף ויטאל זלה"ה:

    ראיתי בני עלייה והם מועטים, משתוקקים לעלות, והסולם נתעלם מעיניהם, ויתבוננו בספרים הקדמונים, לחפש ולמצוא אורחות חיים, את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, להעלות נפשם אל שרשה העליון, ולדבקה בו יתברך, כי הוא השלימות הנצחי כענין הנביאים, שכל ימיהם נדבקו בקונם, ובאמצעות הדביקות ההוא שרתה עליהם רוח הקודש, להורותם איזה הדרך ישכון אור, להאיר עיניהם ברזי תורה, כמו שהתפלל דוד המלך ע"ה, "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", ולהדריכם בדרך ישרה, ללכת אל עיר מושב המזומן להם עם בני עליה, ואחריהם באו החסידים הראשונים, הנקראים "פרושים", ובקשו לצאת בעקבותיהם של נביאים ובמעגלותיהם, ולהתדמות להם, במערות צורים ובמדברות, ופירשו מדרכי בני אדם, ומהם, פרושים בבתיהם, כדמיון הולכי מדברות, וכל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו, להלל את בוראם בעסק תורה, ובשירי דוד המלך ע"ה, המשמחים את הלב, עד אשר תדבק מחשבתם בכח וחשק נמרץ באורות העליונים. והתמידו בכך כל ימיהם, עד אשר עלו למדרגת רוח הקודש, ויתנבאו ולא יספו, כמו שתרגם אונקלוס, "ולא פסקו". ועם היותם כי לא ראי זה כראי זה, לא נמצאו אופני דרכיהם ושימושיהם, איכה יעבדו הקדושים האלה את השי"ת, ונעשה כן גם אנחנו:

    ועל כן נתמעטו הלבבות, גם הידיעות של הדורות הבאים אחריהם, ופסקו בעלי רוח הקודש, סעו המה למנוחות, עזבו אותנו לאנחות, צמאים גם רעבים, עד אשר צמח ייאוש בלבות בני האדם לתור בחכמה נפלאה הלזו, ואם ימצאו שנים שלשה גרגירים בראש אמיר, אחד מעיר ושנים ממשפחה, מבקשים מים, ואין, כי נסתם כל חזון, לסיבת אשר לא כתוב בספר אופן מעשהו, להתקרב לגשת אל הקודש פנימה:

    ויש מהם אשר היו משביעים בכח שמות הקודש אל המלאכים, ויקוו לאור, והנה חושך, כי היו מלאכים תחתונים מאוד, ממונים על עבודת העולם הזה, והם מורכבים מטוב ורע, והן עצמן לא ישיגו האמת והאורות העליונים, ומגלין להם דברי תערובות, טוב ורע, אמת ושקר, ודברים בטלים דעניני רפואות, וחכמת הכימי"א, ופעולות קמיעין והשבעות, וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו. מי יתן והיה לבבם זה לעסוק בתורה ובמצוות, וישאו קל וחומר מאותן ארבעה גדולי ישראל, שנכנסו לפרדס ולא נמלט מהם איש, כי אם ההוא סבא חסידא, רבי עקיבא (ואף הוא, בקשו מלאכי השרת לדחפו, לולא ה' עזרתה לו), נכנס בשלום ויצא בשלום:

    והאמת, כי הם בקשו מדרגות גדולות, קרובות אל הנבואה, ועל כן נסתכנו קצתם, אכן, אנחנו, הלואי שנזכה אל רוח הקודש מועט, כענין גילוי אליהו ז"ל, אשר רבים זכו אליו, כמפורסם, וכענין גילוי נשמות הצדיקים, כנזכר הרבה פעמים בספר התיקונים. ולא עוד, כי גם בזמנינו זה ראיתי אנשים קדושים זכו לכל זה. ויש אשר נפשו עצמתו, בהזדככה במאוד מאוד, תתגלה לאדם ותנהיגהו בכל דרכיו. וכל אלה, דרכים קרובים, יושגו אף בזמנינו זה אל הראויים אליהם. אך, אמנה, צריך הבחנה גדולה ונסיונות רבות לעמוד על האמת, אולי רוח אחרת היתה עמו, בלתי טהור. וכל זה יתבאר בחלק השלישי בשער השמיני:

    לכן הציקתני רוח בטני להתיר לפרושים, ולתמוך בימינם, להורות להם הדרך ילכו בה. ועל כן חיברתי חיבור זה, קטן הכמות ורב האיכות, למשכילים יזהירו, וקראתיו שערי קדושה, ובו אבאר סתרים, לא שערום הראשונים אשר היו לפנינו, כי אני קבלתים מפה איש קדוש, מלאך ה' צבאות, מורי האר"י לוריא ז"ל. ולהיותם רזי עולם ותעלומות סתרים, אגלה טפח ואכסה אלפים אמה, ואפתח בדוחק שערי הקדושה כמחט סדקית, ומי שיהיה ראוי יזכה להכנס לפני לפנים. וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים:

    וחילקתיו לארבעה חלקים:

    החלק הראשון, בהנהגת דרך החסידות והפרישות, המביאה לידי רוח הקודש, ויתחלק גם הוא לששה שערים,

    החלק השני, בתוכחות, ובביאור העונש והשכר של מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ונחלק לשבעה שערים,

    והחלק השלישי, בהנהגת השגת רוח הקודש עצמו, ויתחלק לשמונה שערים,

    והחלק הרביעי, באופני היחודים עצמם, אשר על ידם יושג רוח הקודש, כאשר בחנתי ונסיתי, ונתאמתו על ידי:

    ואכתוב פרטן דרך חשבון סימנים. וזהו החלי בעז"ה.

    החלק הראשון:
    יתחלק לששה שערים, הראשון, להודיע גודל הפגם על ידי חטאת האדם בענין המצוות. השני, בפגם הנמשך על ידי מדות המגונות. השלישי, בביאור שם צדיק או חסיד. הרביעי, בביאור מדריגת הצדיק בפרטות. החמישי, בביאור מדריגת החסיד בפרטות. הששי, בביאור הנהגת החסידים בדרך קצרה מאוד, כוללת כל השערים אשר בחלק הזה:

    החלק השני:
    החלק השני יתחלק לשמונה שערים, הראשון, בתוכחות, השני, במוסרי רז"ל, השלישי, בשכר מקיימי התורה והמצוה הרביעי, בעונש מדות הרעות החמישי, בעונש מדות האסורות, הששי, בעונש מצוות לא תעשה, השביעי, בשכר מצוות עשה, השמיני, התשובה.

    החלק השלישי:
    בהנהגת השגת רוח הקודש, ויתחלק לשמונה שערים, הראשון, במהות העולמות, השני, במהות האדם, השלישי, במעכבי הנבואה, הרביעי, בתנאי הנבואה. החמישי, באיכות הנבואה ועניניה, הששי, במדריגות הנבואה, השביעי, במדרגת רוח הקודש בזמנינו זה, השמיני, הנהגה קצרה:

    החלק הרביעי:
    עיין בסוף הספר:

  • מצוות עונה לטיילים

    שו"ע אה"ע סימן עו

    • עונתה כיצד, כל איש חייב בעונה כפי כחו וכפי מלאכתו; הטיילים, עונתם בכל לילה:

    חלקת מחוקק על אה"ע סימן עו

    • והטיילים עונתן בכל לילה. הטור מפרש אדם בטל שאין לו מלאכה והוא בריא ומעונג ואין פורע מס ואינו הולך בדרך איש כזה אין עליו עול תורה שהוא אדם בטל ואינו מנדד שינה מעיניו וגם אין עליו עול מלכות דלא חליף פריסתקא דמלכא אבביה והוא ברי ומעונג היינו מפנקי דמערבא איש כזה שאינו בעל מלאכה יש לו כח לקיים עונה בכל לילה והרמב"ם לא כתב תנאי זה שאינו פורע מס שהוא מפרש לא חליף פריסתקא דמלכא שאינו צריך לילך בשליחות ובאנגריא של מלך וע"כ כתב ויושבין בבתיהם:

     

    בית שמואל על אה"ע סימן עו

    • והטיילים עונתם בכל לילה. היינו אדם בטל שאין לו מלאכה והוא בריא והרמב"ם כ' דוקא כשהוא פטור ממסים והטור השמיט את זאת וכל זה איירי כשאינו ת"ח אבל ת"ח אף שאין מוטל עליו שום מלאכה והוא בריא ואינו נותן מס מ"מ התורה מתיש כוחו ומ"ש בש"ס כגון רב שמואל בר שילת לדוגמא נקיט כגון ר"ש ולא ר"ש:

    ספר בראשית פרק לא  (על יעקב אבינו)

    (נ) אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:

    ומפרשים "תענה את בנתי" הכוונה היא על "חיסור" עונה ז"א או מעט ממה שראוי להן או מעט מדרך בני אדם. ובנוסף לזה גם יש דעה שאומרת(לא על יעקב..) "תענה" היינו ביאה שלא כדרכה שביאה שאינה כדרכה אינה נחשבת עונה.

     

    יש עוד צד נוסף לכל נושא קיום יחסי המין או "הוצאת זרע" שכדי לשמור על בריאות כוח מיניות והזרעתו של הבעל הוא צריך להקפיד לקיים יחסים בצורה מסודרת זאת או אחרת כאשר מצד התורה יש לנו שני מצבים ברורים שהבעל לא מקיים יחסי מין עם אשתו (בהקשר לפרשת תזריע) לפחות חודש ויש מקרים שבהם יותר וזאת מהתורה כך שלא ייתכן לאמר שהמצווה היא "כל יום" בהגדרה אלא לאנשים חזקים מאד וכן אנשים שיש להם את היכולת הכלכלית, המדינית והחברתית לאפשר להם את המציאות הזאת.

     

    ואני ממליץ מאד לעיין בשולחן ערוך סימן עו' סעיף א' וכן שם בעזר מקודש.

     

    דוגמא לאדם בריא: בקישור הזה

  • מוגן: קריאת שמע במיטה ליד אשתו או אדם אחר – למבוגרים

    This content is password-protected. To view it, please enter the password below.

  • רק שחק ובכה

    במסכת עבודה זרה דף כ' עמוד א' מופיע בהמשך לדיונים על המשנה (א', ח') המושג "לא תחנם" וההסבר הפשוט הוא שיש איסור לתת לגוי בכלל ולעובד כוכבים בפרט קרקע בארץ ישראל. יש בזה כמה צדדים וסיבות והמרכז במסכת עבודה זרה הוא שלא לתת לגוי אפשרות להביא לארץ עבודה זרה. זה יכול להיות עץ ויכול להיות שהוא חי פה ומביא את העבודה הזרה ממדינתו וביתו. מסבירים בגמרא שכתוב "לא תחנם" ללא ו' היינו לא "לא תחונם" ובזה הכוונה לשון "חן".

    ובתוך כל השתלשלות הדברים בגמרא מסופר על נושא "חן" הגוי שרב אומר שאסור לאדם שיגיד "כמה נאה גויה זו." ובהמשך לכך מסופרים שני מקרים שבהם אמרו גדולי ישראל מילה טובה על יופיה של אישה גויה..

    הראשון הוא רבן שמעון בן גמליאל שאמר "מה רבו מעשיך ה' " והשני הוא רבי עקיבא ש"רק שחק ובכה" ככל הנראה במעמד אחד. ויש לי תמיהה על המקרה ועל ההסבר שלו. בהסבר בגמרא אומרים ש"רק" היינו ירק משום שנוצרה מטיפה סרוחה (כמו שיורקת יבמה בחליצה) , שחק משום שידע שהיא עתידה להתגייר ולפי פשט הדברים ראה שהיא תנשא לו ( האם נשא אותה בפועל רבי עקיבא? הרי הייתה לו רק אישה אחת, רחל בת כלבא שבוע, לא?)  ובכה על כך שיופי כמו שלה עתיד סופו בעפר.

    בן יהוידע על עבודה זרה דף כ/א
    שם ואף רבי עקיבה ראה וכו'. קשא מאי פריך מהא, והלא לא דבר בפיו כלום אלא רק בכה. ונראה דבכיתו שבכה על האי שופרא וכו', נמצא הוא משבח היופי שלה עכשיו, ואע"ג דהוא ראה שאחר כך תתגייר ותהיה ישראלית, ונמצא הוא נותן שבח לישראלית, י"ל כיון דעתה לא רצה לגלות לה למה שחק, ורק א"ל טעם הבכיה דבכי על האי שופרא, נמצא משבח את יופיה בפניה בעודה גויה והרי הוא נותן חן לה:

    ויוצא מזה שהסיפור צריך מעט הרחבה ושהכתוב מאד מצומצם ולא מתאר את המקרה בצורה מספקת אלא רק כדי להביא ראיה למציאות.

     

    היום אני נזכר שלפני כ 14 שנים הייתי בטיול עם חבר בלונדון וביום האחרון שלנו בעיר היה לי מעט זמן ונכנסתי לספריה עירונית מקומית במרכז שכונת ג'ולדרס גרין. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי ששהיתי מחוץ לארץ ישראל וראיתי ילדה צעירה שעושה עבודה כלשהי בנושא בביולוגיה וממש נפעמתי ממנה. מאוחר יותר לאחר זמן כשחזרתי לארץ ושקעתי בעולם התורה בחזרה ניסיתי לשחזר "מה היה יפה שנפעמתי כל כך?" ואז הפרדתי בין הצד הפנימי לבין הצד החיצוני של המקרה. נפעמתי מכך שיש ילדה מוכשרת שמשקיעה בלימודים ואני מאמין שזה ראוי להערכה. מנגד לזה בתוכה בעצם לא הייתה את אותה הקדושה שיש ביהודי אלא קדושה של שטמונה בכל אדם עם היחודיות שלה. למרות ההכרה בכך עדיין הרושם נשאר עלי ושמחתי על כך שיצא לי לראות נערה חכמה ומוכשרת.

    ככל הנראה אותה הנערה לא תתגייר אבל לכל אחד בעולם יש את מה שהקב"ה נותן לו והנסיון שהקב"ה מעמיד אותו ובו הוא צריך לעמוד ולא בנסיון אחר.

    אני אישית רואה את ההבדל שבין איך ילד יהודי נבנה לעומת ילד גוי בימינו אנו בעולם המודרני ובהחלט בכל מוצאי שבת בברכת "המבדיל בין קודש לחול" אני אומר תודה לקב"ה שהבדיל בין ישראל לגויים.

  • מוגן: מכתב לחברי היקר אבנר – טז שבט – התפ"ד

    This content is password-protected. To view it, please enter the password below.

  • עיוור בתלמוד תורה לעצמו ולאחרים ובשחיטה

    השאלה הטבעית שעולה, האם אדם שאין לו מושג בתחומים מסויימים יכול להעיד על איכות התחומים הללו או על טיבם?

    בתורה יש מספר מרכיבים כאשר אחד מהם הוא האגדה והאיכות שיש באגדה היא שהלומד יכול להעיד ולאמר על דבר מסויים "זה" היינו להעיד בפני בית דין על מקרה או אדם זה או אחר לזכות או לחייב. בשביל לחייב במצווה אדם חייב להיות מחוייב בה. היינו, עיוור איננו מצווה במצוות מסויימות וכן באיסורים מסויימים מכיוון שאין ביכולתו לתפוס את המרחב ואת היחס שבין המרחב אליו אלא באמצעות כלים מאד מסויימים. כל עוד אותם הכלים קיימים הוא איננו נחשב עיוור אבל כאשר אותם הכלים אינם קיימים או אינם פעילים הוא חוזר לגדר עיוור ולכן הוא יכול להעיד אך ורק על בקיום של הכלים בעת המעשה וכן לאחר מכן להעיד בפני בית הדין ולאמר "פלוני (זה) עשה כך או אחרת".

    עיוור יכול להעיד על דבר שהיה בעבר אבל רק מזכרון ולא ממראה ולכן מכיוון שהזכרון תלוי במראה המציאות ואין הזכרון כשלעצמו נאמן במאת האחוזים בבית דין אלא גם ההכרה במציאות כרגע, עיוור שאיננו יכול לזהות את מציאות והתגלות הבורא במציאות המשותפת אלא רק במציאות שלו עצמו איננו יכול להעיד.

    בהקשר הזה גם עלתה השאלה "האם עיוור יכול לשחוט?" והשאלה באמת קשה וענו על כך שרק אם היה שוחט מומחה בעבר יכול לשחוט ויש אחרים שאמרו שרק אם בדקו לפניו את הסכין והשגיחו עליו כשהוא שוחט וראו שהוא שוחט כראוי כמו שעל מתלמד שחיטה מעמידים "מורה" או "מפקח" בכדי לוודא שעושה את המלאכה כמו שצריך, אז ורק אז שחיטתו שחיטה.

    יש כאלו שאמרו ששוחט מומחה שהתעוור יכול לשחוט בעצמו אבל לדעתי אין ספק שאחר חייב לבדוק לו את הסכין ולהשגיח על הסכין ועל השחיטה. ואין בכך בהורדת כשרונו של השוחט או בחוסר כבוד אליו כי אם להיפך, מתוך שהיה רגיל בראיה אין הוא בהכרח בקיא במציאות שלפניו כאשר אין בידיו את הראיה. שהרי בראיה שהיא כלי מעולה מתגלים כל הצדדים בשביל להכשיר את השחיטה ואילו כאשר אבדה הראיה ממנו אין כבר בידו את היכולת להכשיר בעצמו והדבר מתאים למקרה שיש "מורה" או "מפקח" שידיו רוטטות ולא יכול לשחוט אבל יכול להשגיח ואילו ידיו של העיוור אינן רוטטות ולכן הוא יכול להחזיק סכין אבל בשילוב של שתי היכולות, עיניים וידיים רק אז אפשר להכשיר את השחיטה.