הקדמה

(ממה שנאמר למהדורה הראשונה)

הספר המוצע בזה כספר עזר ל"מחשבת ישראל" הוא פרי נסיון של הוראת מקצוע זה בשנים האחרונות. כשנתבקשתי לגשת לעבודה זו היו לי פקפוקים במדת ההצלחה שאפשר יהיה להשיג בזה. היתה זו צריכה להיות עבודת גישוש מהעדר נסיון במקצוע זה בבתי ספר בארץ. המגמה היתה כפולה. מצד אחד, הצורך להקנות לתלמיד ידיעה מסוימת בספרות המחקר הישראלית, להכניס אותו בסבך הבעיות שנתחבטו בהן קדמונינו, ולהרגילו לדרך המחשבה וסגנון הביטוי של הספרות ההיא. זה היה צריך להעשות תוך גישה עדינה שלא תפצע את נפש החניך ולא תרגיל אותו לספקנות וחקרנות הרחוקה משכר וקרובה להפסד; מאידך צריך היה שבלימוד מקצוע זה תסומן לפני החניך דרך המחשבה הישראלית לפתרון אותן בעיות שהחיים כיום הזה מעמידים בפני האדם מישראל, לפתח בו כשרון התעמקות עיונית, והכרה שתשובה לשאלות המתעוררות יש לחפש רק במקורות ישראליים וברוח המחשבה הישראלית.

וצירוף זה של הנדרש עם המועיל כאחד לא היה קל כל עיקר. אותן בעיות שהעסיקו בשעתן את הקדמונים דומה ששוב אין בהן בכדי לענין את בני דורנו, בפרט את האדם הצעיר. מצד שני, השאלות בכבשונו של עולם, בנוסח זה שהן מתנסחות כיום, קשה למצוא להן תשובה מספקת בספרות המחקר הקדמונה אלא לאחר חיפוש ועיון מדוקדק. ולא זה בלבד, חסר חומר בשאלות אלה גם בספרות הדתית של הדורות האחרונים. רוב המחברים מתעלם מהבעיות היסודיות המטרידות את הנוער בתקופת ההתבגרות. ואם יש נוגע בבעיות אלו הרי הוא עושה זאת בלשון נמלצת, שקשה להוציא ממנה דבר של ממש שישמש תשובה ברורה על השאלות בהן הנער מתלבט.

אולם הרי דבר ברור הוא, שלפי התנאים שאנו חיים פה בארץ, ולפי התנאים בהם מתחנך הדור הצעיר, עיקרי האמונה צריכים אצלו חיזוק וביסוס. שוב אין לחשוב להחזיק מעמד בחינוך ליהדות תמימה, שאינה שואלת ואינה חוקרת אלא ממשיכה בטבעיות את דרך האבות. הנער הגדל שוב אינו רואה לפניו צבור חד־גוני של שלומי אמונים. לפניו מציאות בה תופסים מקום, ולאו דוקא אחרון במעלה, גם אלה שאינם שומרי תורה ומצוה. הרחוב מוצף ספרות המתימרת להיות מדעית, וזו מסבירה לו את תופעות העולם באופן אחר לגמרי ממה שלמד בילדותו לפי פשטי הכתובים שבמקרא, והוא עומד נבוך מבלי דעת את דרכו. תקופת הנעורים דורשת במפגיע הסבר חדש לכל מה שלמד באופן שטחי בילדות, זהו הזמן שבו מתבססת השקפת העולם של הנער, ומן ההכרח שיובהר לו אז לא רק מהו הדבר שבו האמינו אבותיו, כי אם למה האמינו בזה. הוא צריך להכיר את היסודות של הכפירה בימינו לא מתוך קריאה שטחית של ספרות הרחוב, אלא מתוך ניתוח מעמיק ויסודי, אשר יוכיח לו באיזו מדה לא נכון הוא השם "מדע" אשר הכפירה מכתירה בו את עצמה. רק אז הוא יהיה משוכנע בנכונות דרך אבותיו, ורק אז נוכל להיות בטוחים שישאר יהודי נאמן בכל התנאים שבהם ימצא.

למהדורה ב'

למרות השינויים המרובים שחלו במהדורה זו, כמו שיתפרט להלן, הרי המבנה הכללי נשאר לפי המתכונת הקודמת. החומר מסודר לפי נושאים ולא לפי המחברים. המטרה שעמדה לפנינו היא לא להקנות לחניך ידיעות מה אמר פלוני גדול, אלא להקנות לו השקפת עולם יהודית, כפי שבאה לידי ביטוי ע"י חושבי מחשבת היהדות בכל הדורות. ולזאת חשוב לרכז מה שנאמר בשאלה זו או אחרת, ולעמוד על השונה והמאחד שבתפיסות השונות. לזה תתאים יותר שיטת הנושאים. נקודת המוצא של הספר היא הכרת ה' והנקודה הסופית – גאולת ישראל. מקורו של עולם ומטרתו האחרונה מהוים את הקטבים, והפיתוח ההדרגתי של התולדות הנובעות מהנחת היסוד עד שאנו באים לשלב הסופי, מהוה את התוכן הכללי של חוליות הביניים.

לשם הקלה על הקפת הנושאים ואיחודם ליצירת השקפה כללית, מוינו הללו לפי השתייכותם ההדדית ונתחלקו לשערים. והם: "אמונת אמן", "ארץ ומלואה", "ישראל ותורתו", "גוי ונחלתו", ו"נוספות" בשער "אמונת אמן" מרוכזים הנושאים מסביב לשאלת אמונה וכפירה. נתברר בר תוכן האמונה בא־להים אחד, והדרכים השונות עליהם מבוססת אמונה זו בישראל; אמונה כתפיסת עולם שמקורה בתכונה שבנפש, ערכה של המסורת, והמאבק מסביב לקביעת התחומים שבין השכל האנושי לבין האמונה כחוש. נתברר בו כמו כן הקשר שבין האמונה בא־להים לתפיסה המוסרית, כך שזו האחרונה גם מהוה תולדה של הראשונה, גם מביאה אליה. עם זה הובאו השקפות הכפירה. נותחו גורמים להלך המחשבה הכפרני, והותותה הדרך כיצד להתגבר עליהם. בשער זה הונח היסוד לכיוון הכללי של הספר שהוא בנוי על התפיסה של הייחוד האומתי־הסגולתי, וכניסוחו של המהר"ל מפרג זצ"ל (פרק ט"ז, ג'): "כי השי"ת בחר בישראל בעצם, ולא בשביל מעשיהם הטובים", שמזה יוצא שהמהות הישראלית מצד עצמה היא כבר ערובה לקשר בל ינתק שבינה לבין אבינו שבשמים; ושעל כן כל המהלך ההיסטורי וכל התוכן הבחירתי של היחיד ושל הציבור אינו אלא לחזק ולאשר את הקשר הזה בדעת ובהכרה. שאלה זו המהוה, לפרקים בלא יודעים, את סלע המחלוקת העיקרי של התפיסות השונות בתוך היהדות הדתית בהערכת מציאות ימינו מקבלת כאן הארה ראשונה, שהמשכה בא בשערים הבאים.

במטרה זאת נפתח שער זה בפרק הדן על לאומיות בכלל, בו נקנה מושג על אומה כבעלת פרצוף רוחני מסוים, שעי"ז ניתן להבין גם את התוכן הסגולתי של ישראל בהצטיינות תכונותיו. השער "ארץ ומלואה" בנוי על ההנחות של שער ראשון ומוקדש לבירור תוכן הבריאה, מגמתה והקשרים הקיימים בינה לבין קונה. בכלל זה – על תפקיד האדם בעולם, על השגחה ועל התוכן של עבודת ה'. מעמדה המיוחד של האומה הישראלית בתוך המין האנושי, תוכן הנבואה ותורה מן השמים מתברר בשער "ישראל ותורתו". כאן באות התפיסות השונות על מטרת המצוות, מוסר התורה ומושג השלמות. פרקים מיוחדים הוקדשו לביאור המושג תורה שבעל פה והגישה להבנת אגדות חז"ל. גם הבהרת מושגי שכר ועונש נכללה בשער זה. מכיון שמושגים אלה יש להם משמעות מיוחדת לגבי ישראל ולגבי קיום תורה ומצוות. בשער "גוי ונחלתו" מתבארת המשמעות של ארץ ישראל לישראל בתור עם ה' והערך של מדינה וחיי חברה בהגשמת המטרה העומדת לפניו. כן מתבאר כאן תוכן הגלות כעונש וכרפואה, ותקות הגאולה העתידה כגולת הכותרת של תיקון האומה ותיקון העולם.

בזה בעצם אנו רואים את תפקיד הספר כגמור. ומכל מקום ראינו צורך להוסיף לשם השלמה את השער "נוספות". שני פרקים ממנו מוקדשים לסתירת הטענות הנשמעות מפעם לפעם על אמיתיות התורה בקשר עם תיאור הבריאה והתאריכים הקשורים לזה, וכן בקשר לקדמות התורה בכלל. תוכן פרקים אלה הוא יותר מחקרי־מדעי מאשר מחשבתי. אולם מן הראוי שהתלמיד יכיר גם שטח זה וידע מה להשיב. כמו כן נכנס לשער זה הפרק "זרמים ביהדות" שתכנו סקירה על תורת החסידות והמוסר.

חומר־עזר בכמה מהשאלות הנידונות מפי סופרים חילוניים ומקורות חוץ רוכזו בסוף הספר ב"נספחות". יש מהם המשמשים בבחינת סיוע, ויש מהם קטעים מהדעות של השיטות המנוגדות שעל דבריהם באה בקורת בגוף הספר.

♦

הסדר שנבחר במהדורה זאת להרכבת הפרקים הוא חלוקת הפרק למדורות לפי סדר זמנים. לראשונה באים פסוקי התנ"ך על נושא זה, אח"כ מאמרי חז"ל, אחרי זה "בדברי הקדמונים" הכולל את גדולי החושבים במחשבת ישראל עד סוף האלף החמישי (בערך). אחריו בא "בדברי האחרונים" הכולל את המחברים עד שנת ת"ר (בערך). ולבסוף – המדור "בדברי גדולי תקופתנו והוגיה" הכולל את המחברים עד התקופה האחרונה.

כמובן שהקפדה זו על סדר זמנים פוגמת לפעמים בסדר התוכני של הדברים. דברי מחבר מאוחר קודמים לפעמים מבחינת ענינם בקשר לנושא הנידון לדברי המחבר הקדמון, אולם העין נפגעת ע"י הקדמת אחרון במחברים על קדמונים גדולי עולם. נוסף על כך נוכחתי לדעת שהתלמידים נוטים להחליף מחבר במחבר ולערבב הדברים אחד באחד, ויש צורך להעמיד מחיצות שעל ידם תודגש יצירת כל תקופה ותקופה לחוד. דבר שאין צריך לומר שאין המורה והמעיין מוכרח להיות כפוף לסדר זה, והרשות נתונה להקדים ולאחר, להפריד ולצרף, הכל לפי הענין ולפי כושר הקליטה של התלמידים. עוד עלי לציין שהספר כוון מעיקרו לתלמידי המדרשיה, שיש להם כבר ידיעות מוקדמות בתלמוד וגישה ראויה לדברי חז"ל. בבתי ספר תיכוניים יצטרך המורה לעבור קודם על החומר ולשקול מה יכול להיות ניתן להם ועל מה מן הראוי לדלג.

♦

למהדורה ד'

בעוד שבמהדורה ג' לא היו שינויים והוספות מהותיות, פרט לתוספות ביאור באי־אלו מקומות, הרי במהדורה זו – הרביעית, הכנסנו הוספות בחומר, ובהתאם לזה – גם שינויים והוספות "בשולי המקורות".

פרק הזמן שבין מהדורה זו לקודמתה, היה רב־זעזועים ותהפוכות בחיי הישוב. עברו עלינו שתי מלחמות, הראשונה – מלחמת ששת הימים, שהביאה בעקבותיה זחיחות הדעת והרגשת שלוה, והשניה – מלחמת יום הכיפורים, ובעקבותיה דכדוך הרוח ובלבול הדעת, ושתיהן – למעלה מן המדה…

להאיר את כל הבא עלינו באספקלריה של מחשבת היהדות, בכדי להביא לאיזון מחשבתי ולהפקת לקחים, באה תוספת חומר לפרק "גלות וגאולה", שנתחלק לשנים, ובו מדברי הקדמונים וגדולי המחשבה של הדורות האחרונים.

כמו כן הוספנו פרק על "עמודי היהדות", תוך שימת־לב לסכנה מהלך הרוח של תקופתנו, שענינו התפרקות וחיי הפקר, לא מתוך אידיאולוגיה, אלא ממגמה של "חטוף ואכול חטוף ושתה" ונהנתנות ללא דעת וללא חשבון. ואנו מקוים כי ינתן בזה בידי הנוער הרוצה בכך נשק הגנתי והתקפתי נגד כוחות ההרס המאיימים להשחית כרם בית ישראל.

♦

ותפילה בפי לא־להי מרום, שעיון ולימוד בספר זה יצליח לחשל בפני הסכנות שהדור הצעיר של ימינו עומד בפניהם.

בחודש הרביעי, תשל"ד ירושת"ו

שאול ישראלי