ו. מקורה של התודעה *

ק. מרקס. מתוך "לבקרת הכלכלה המדינית"

בדרך הייצור החברתי שבחייהם, מקבלים האנשים על עצמם יחסים מסוימים, הכרחיים ובלתי־תלויים ברצונם, והם יחסי ייצור התואמים לדרגת־התפתחות מסוימת אשר לכחות־הייצור החמריים שלהם. הכוללות של היחסים האלה מהוה את התבנית הכלכלית, את הבסיס הריאלי, שעליו מתנוסס בנין־על משפטי ומדיני, ואשר לו (לבסיס) מקבילות צורות־תעודה חברתיות מסוימות. אפן־היצור של החיים החמריים מתנה בכלל את תהליך־החיים הסוציאלי, הפוליטי והרוחני. לא התודעה של האנשים קובעת את הוויתם, אלא, להפך, הוויתם החברתית קובעת את תודעתם. בדרגה מסוימה של התפתחותם באים כוחות־הייצור החמריים של החברה לידי סתירה עם יחסי־הייצור המצויים, או עם – בעצם, אין זה להם אלא ביטוי יורידי־משפטי – יחסי הקנין, שבתוכם היו חגים־ונעים עד עתה. מצורות התפתחות של כוחות הייצור נהפכים יחסים אלה לכבלים לאותם הכוחות. אזי נפתחת תקופה של מהפכה סוציאלית. עם השתנותו של הבסיס הכלכלי נהפך על פיו במהירות או באטיות, כל בנין־העל העצום.

* לפרק ח'