קטגוריה: כללי
-
רבי יוסף קארו והמגידים מזווית פסיכאטרית
תלמידי חכמים רבים מספרים על גדולתו של רבי יוסף קארו, והשיא של אותם הסיפורים הוא ה"מגידים" שהיו לו. ושאלה שעולה מייד למי שמכיר את תחום בריאות הנפש וכל מיני תופעות אלו או אחרות הוא: מה היחס של עולם הרפואה והפסיכיאטריה לקיום אותם המגידים של רבי יוסף קארו? ולפני שנענה על השאלה מאיזה שהוא כיוון חשוב…
-
דיבור ומחשבה על דברי תורה בבית המרחץ
הרהור בדברי תורה במקומות מיוחדים במסכת זבחים דף ק"ב עמוד ב' וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל מְקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר, חוּץ מִמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא! לְאוֹנְסוֹ שָׁאנֵי. שטיינזלץ על הדף ושואלים: והיכי עביד הכי [ואיך עשה כך] ר' אלעזר בר' שמעון? והאמר [והרי אמר] רבה בר בר חנה אמר ר'…
-
משה רבינו, נביא או חכם
תוך כדי לימוד עלתה השאלה: האם אנחנו יכולים לקרוא למשה "חכם"? שהרי מקובלנו שהיה נביא. ומה בעצם אומר הדבר שאדם מחשיב את משה לחכם? מבין השורות יכול להישמע שאדם שאומר על משה רבינו שהוא חכם, משווה את חכמת בשר ודם ולחכמת נביא הנביאים משה רבינו. אבל, גם ייתכן מצב נוסף. יש מצב שבו אדם נצרך…
-
יחסי הכוחות שבין תורה שבעל פה לזאת שבכתב
בגיטין דף ס’ עמוד ב’: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תּוֹרָה – רוֹב בִּכְתָב וּמִיעוּט עַל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶכְתּוֹב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רוֹב עַל פֶּה וּמִיעוּט בִּכְתָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״אֶכְתּוֹב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי״! הָהוּא, אַתְמוֹהֵי קָא מַתְמַהּ: אֶכְתּוֹב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי?! הֲלֹא ״כְּמוֹ זָר…
-
הרב כהנא על נבואה
במסכת בבא בתרא דף יא' עמוד א': אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִיטְּלָה נְבוּאָה מִן הַנְּבִיאִים וְנִיתְּנָה לַשּׁוֹטִים וְלַתִּינוֹקוֹת. והסביר הרב כהנא על השאלה: איך זה יכול להיות שניתנה הנבואה לשוטים ותינוקות? זה לא שהם שוטים ותינוקות, אומרים עליהם שהם שוטים ותינוקות.
-
אין שמחה אלא בבשר ויין?
פסחים דף ק"ט עמוד א' תָּנוּ רַבָּנַן: חַיָּיב אָדָם לְשַׂמֵּחַ בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״. בַּמֶּה מְשַׂמְּחָם — בְּיַיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶם, וְנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶן. אֲנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶם — בְּיַיִן. וְנָשִׁים בְּמַאי? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: בְּבָבֶל — בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — בְּבִגְדֵי פִּשְׁתָּן מְגוֹהָצִין. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא…
-
ניתוח – רסיסי לילה – ר' צדוק – אות נח'
מבנה ותוכן של “רסיסי לילה – אות נח” חלק תוכן עיקרי סוג טקסט מהות / פונקציה שם הימים ותרגום "פור" הדגשה ש"פור" הוא לשון פרס, לכן הכתוב זכרו ותרגמו; "על כן קראו" – המון ישראל קראו כך. עיון לשוני / פתיחה בירור מקור השם והנהגת הלשון כדי למסגר את הקריאה לפורים. גורל – מקרה או…
-
ניתוח – רסיסי לילה – ר' צדוק – אות נז'
מבנה ותוכן של “רסיסי לילה – אות נז” חלק תוכן עיקרי סוג טקסט מהות / פונקציה פתיחה: מהות נס חנוכה עיקר הנס – הצלה משמד יוון; נס השמן עניין נלווה שלא הוזכר בנוסח "על הנסים". פתיחה/מסקנה מסגור התזה: היסט ממוקד מן השמן אל תיקון הנפשות והישועה. קביעת זכר לדורות ישועה נקבעת כאשר נתקן החסרון שהביא…
-
ניתוח – רסיסי לילה – ר' צדוק – אות נו'
מבנה ותוכן של “רסיסי לילה – אות נו” חלק תוכן עיקרי סוג טקסט מהות / פונקציה פתיחה: חנוכה ואי־כתיבת הנס העמדת קושי: למה נס חנוכה לא ניתן לכתוב ולמה אסתר נקראת "סוף כל הנסים" אם חנוכה קיים? פתיחה/מסקנה הצבת שאלות היסוד והמסגור לדיון על כתב מול פה עולם זה כלילה “עולם הזה נמשל ללילה… זה…
-
ניתוח – רסיסי לילה – ר' צדוק – אות נה'
מבנה ותוכן של “רסיסי לילה – אות נה'” חלק תוכן עיקרי סוג טקסט מהות / פונקציה פתיחה: "ברכה וקדושה דיום השבת" הארת הפנים בשבת נובעת מחיזוק הלב והחכמה; בששת הימים יש דאגה, ובשבת — מנוחה המאירה פנים. פתיחה/מסגרת רעיונית הצבת ציר הנושא: אור פנים ← ברכה; מנוחה ← קדושה. שבת כמנוחה והכרה הכרה ששוא כל…