ניתוח – רסיסי לילה – ר' צדוק – אות ה'

🧠 סיכום מהותי

• העולם הזה מוגדר “לילה”; מלאכת האדם בו – לאחוז באמונה המבררת ומאירה את החשכה.
• החושך נובע משקיעה בתאוות הגוף, ובעיקר מענייני עריות; לעומתו “בוקר” הוא הפניית כל התאוות לשמים – מידת אברהם.
• ברכות הנהנין הן מפתח להכיר בנוכחות ה׳ בתוך ההנאה, ובכך להפוך חושך להארה.
• האמונה המעשית (“סדר זרעים”) מחיה גם בעִתות ירידה; העצה: לא לעזוב את הפשיטות – “אין עוד מלבדו”.
• שבת מציבה ציר של חסד בבוקר ואמונה בלילות; שלוש סעודות מצילות מן פורענויות היסוד.
• גיהנם מזוהה עם שיקוע בתאווה; גן עדן – עונג רוחני מזיו השכינה; עונג שבת מכוון את תענוגי הגוף לשם שמים ומושך קדושה לכל השבוע.
• חבלי משיח ומלחמות גוג ומגוג הם צריפת הכוחות לקראת “בלתי לה' לבדו”; שבת היא מעין עולם הבא שבו מתממשת ידיעה זו.

🪶 סיווג טיפוסי לפי סוגי טקסט