ניתוח – רסיסי לילה – ר' צדוק – אות לג'

🧠 סיכום מהותי

• הריחוק של ישראל בזמן הגלות נמשל לנידות: הוא חלק מסדר הבריאה ותכליתו חידוש האהבה.
• נוכחות ה' קבועה “בתוך טומאותם”; יש ייחוד גם בזמן ריחוק, אך בלא “קירוב בשר”.
• האומות ממלאות תפקיד תועלתני (“עצי היער”), וישראל הם העץ הנותן פרי; הבחירה ב“צל מועט” משום העתיד.
• מדד ה“ריח” מבטא פוטנציאל עתידי: “בגדיו/בוגדיו” – גם בנפילות גנוז ריח טוב.
• שלוש מדרגות שבת: ליל שבת – “חקל תפוחין”; יום – “עתיקא קדישא”; סוף היום – ז"א וייחוד שלם.
• שני דפוסי בירור: דמיון ישראל לעמים (אברהם) מול העמים המדמים עצמם לישראל (יצחק).
• ההבדל המכריע הוא בשורש הנסתר – “ישראל עלה במחשבה” – שאינו מתבטל גם בהסתר הגלוי.

🪶 סיווג טיפוסי לפי סוגי טקסט