ניתוח – רסיסי לילה – ר' צדוק – אות ג'

🧠 סיכום מהותי

• השינה מוגדרת כמרחב שבו עשויים להתהוות חילופי מרכיבי נפש—טוב ורע—בדומה לדיני חלוקה שלאחר המוות.
• אמונת ה' והפקדת הרוח (“בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי”) מגינות מן החילוף; תפיסת “מקרה” חושפת אליו.
• “שינה אחד מששים במיתה” משמשת מסגרת להבנת השפעות עומק של הלילה על מצבו הרוחני של האדם.
• התמונה הדואלית של הבוקר: לרשעים—השכמה לרדיפת שֵכָר; לצדיקים—השכמה ליראת שמים.
• שנת הרשעים “הנאה להם ולעולם”; לעומת זאת, אצל צדיקים השינה עלולה לגרום קושי ותביעה למירוק מחמת ערבוב שורשי.
• התרופה היא קריאת שמע שעל המטה ופסוק הרחמים, מתוך יסוד אמונה ש“אין רע יוצא מלפניו”—ולכן תכלית הכל לטובה.

🪶 סיווג טיפוסי לפי סוגי טקסט