הערות על אורות התורה פרק א' פסקה א'

במשך השנים שמעתי רבות את האמירה: אל תשאל שאלות, פשוט תגיד את מה שאתה רוצה להגיד.

לצערי האמירה הזאת פשוט מתעלמת מעולם שלם של הוראה ודידקטיקה בתחום זה.

אני רוצה להעלות כמה שאלות על הפסקה כדי שכאשר נקרא את הפסקה נוכל להבין על איזה נושאים ומחשבות אולי היא עונה ומתייחסת.

מה היחס בין התורה לחכמים? האם התורה שבעל פה היא 'המצאה' אנושית או 'התגלות' אלוהית?

למה ההלכה לפעמים מרגישה כל כך רחוקה מהרוח? איך מחברים בין ה'אור' הגדול לבין הפרטים הקטנים של החיים?

מה התפקיד שלנו? האם אנחנו רק רובוטים שמעבירים מידע, או שיש לחידוש שלנו ערך עצמי?

בנוסף עוד כמה שאלות שכדאי להתייחס אליהן:

1. שאלת המקור: האם התורה היא משהו שקרה פעם אחת בהיסטוריה, או שהיא זרם של חיים שממשיך לנבוע בכל דור?

2. שאלת המרחק: איך ייתכן שאלוהים האינסופי והמוחלט מצליח "לתקשר" עם בני אדם מוגבלים וקטנים?

3. שאלת הסתירה: למה התורה שבכתב נראית לפעמים כאידיאל נשגב ורחוק, בעוד התורה שבעל פה עוסקת בפרטים טכניים ומעשיים?

4. שאלת היצירתיות: האם כשאנחנו מחדשים חידוש בתורה אנחנו "ממציאים" משהו משלנו, או שאנחנו רק חושפים משהו שהיה קיים?

5. שאלת הלאומיות: מה הקשר בין האופי המיוחד של עם ישראל לבין האופן שבו ההלכה נראית היום? האם עם אחר היה יוצר תורה שבעל פה אחרת?

6. שאלת הסמכות: מדוע עלינו לציית לדברי חכמים (תורה שבעל פה) באותה רמת רצינות שאנו מתייחסים לדברי אלוהים (תורה שבכתב)?

7. שאלת החוויה: למה כשאנחנו לומדים תנ"ך אנחנו מרגישים התעלות רוחנית, וכשאנחנו לומדים גמרא אנחנו מרגישים עמל שכלי ומעשי?

8. שאלת השלמות: האם אפשר להסתפק רק בתורה שבכתב (כפי שטענו הצדוקים או הקראים), או שחסרונה של התורה שבעל פה יוצר עולם חסר?

9. שאלת הצינור: אילו כוחות בתוך הנשמה שלנו מופעלים כשאנחנו עוסקים באמונה והגות, לעומת הכוחות שפועלים כשאנחנו עוסקים בהלכה למעשה?

10. שאלת האיחוד: איך מחברים בין "שמיים" (רוחניות מופשטת) לבין "ארץ" (חיים ארציים), כך שלא יסתרו זה את זה אלא "ינשקו" זה לזה?

די בקלות ניתן לבנות דיון שלם על גבי כל אחת המשאלות הללו.