יש מסר לקומיקס, מספר מסרים ולא רק אחד בלבד.
יש את המסרים שהיוצר רוצה להעביר ויש את המסרים שהאדם הפרטי, הקורא מבין ומסיק ומוציא ממנו.
השלב הראשון הוא המעבר על הקומיקס בפני עצמו ורק לאחר שעלינו על הדברים שלא יושבים לנו טוב מגיע השלב של ה"רמזים" והרקע שיעזרו לקורא להבין את הסיטואציה והנסיבות של הקומיקס שלאט לאט יובילו את התפיסה של הקומיקס לרמה אחרת לגמרי.
אחד הרעיונות אני רוצה להביע בקומיקס הזה הוא, ההבדל שבין דברים שבכתב, בין תורה ובין דברים אחרים, לבין דברים שבעל פה.
כמו שאומר בעל התניא הקדמתו לספרו:
הִנֵּה מוּדַעַת זֹאת, כִּי מַרְגְּלָא בְּפוּמֵי דְאִינְשֵׁי בְּכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לֵאמֹר כִּי אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעַת דִּבְרֵי מוּסָר לִרְאִיָּיה וּקְרִיאָה בַּסְּפָרִים, שֶׁהַקּוֹרֵא, קוֹרֵא לְפִי דַרְכּוֹ וְדַעְתּוֹ וּלְפִי הַשָּׂגַת וּתְפִיסַת שִׂכְלוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, וְאִם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ מְבוּלְבָּלִים וּבַחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ בַּעֲבוֹדַת ה׳, בְּקוֹשִׁי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב הַגָּנוּז בַּסְּפָרִים, אַף כִּי מָתוֹק הָאוֹר לָעֵינַיִם וּמַרְפֵּא לָנֶפֶשׁ.
להרחבה צפה בשיעורו של הרב נעם ישראל הרפז על ספר התניא בהקדמת המלקט דקה: 6:25
(אפשר לחפש ביוטיוב: תניא – הקדמת המלקט חלק א' שיעור מספר 3 )
או לחלופין להכנס לקישור בלחיצה פה,
או עם QRCODE:
הרקע לקומיקס הוא מה שמספרים חז"ל על מות אלפי זוגות תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה. וזאת לעומת דורות שלמים של עובדי עבודה זרה ושאר עבירות החל מיציאת מצרים ועד חורבן המקדש. שיש איזה שהוא ניגוד שחז"ל עומדים עליו בכמה מקומות ושואלים: איך דורות שלמים של עובדי עבודה זרה לא נחרב המקדש וישבו בארץ כמעט באין מחריד?
והתשובה בחלק מהמקרים היא שבפועל בין אדם למקום, היינו, הקב"ה באמת הם חטאו, אבל בין אדם לחבירו הם התנהגו בצורה מעולה. והקב"ה היה מוכן לסלוח על כבודו בהרבה מאוד מצבים ושלבים בהיסטוריה כל עוד נוהגים ישראל כבוד זה בזה.
ותמיד עולה השאלה בפני תלמיד ישיבה: מה הוא כבוד לחבר בישיבה? ויותר מכך, מה הוא כבוד בין רב ולתלמיד? האם רב שמלמד תורה צריך לדרוש את כבודו? האם יש בושה מרב או הורים או מחנכים לבקש סליחה מהבן או במילים אחרות, מהתלמיד? (שהתלמידים נקראו בנים)
ועכשיו נתאר כל פריים (תמונה) בקומיקס.
בפריים הראשון התלמיד לומד ומעיין בספר זה או אחר שאיננו קל לתפיסה ולהבנה.
בפריים השני, תלמיד אחר, ככל הנראה חבר לבית המדרש, כבר סיים את הקטע שהוא רואה את חבירו מעיין ולומד בו וככל הנראה הוא תמהה ומציע את עזרתו בפיצוח הנושא, הנשוא והמושא של הקטע.
בפריים השלישי, התלמיד שעמל כל כך לא רוצה "ספויילר" (קילקול) מכיוון שאינו דומה מסקנה לאחר עמל עצמי של הלומד למסקנה של אדם אחר שאותה מקבלים במעין "בושה" ("נהמא דכיסופא").
בפרים הרביעי, הנושא שלמד הבחור כל כך הטריד את מנוחתו ושינתו עד שהוא רואה ניצנוצים באוויר מרוב עייפות ולכן הוא עבר ללימוד בדברים פשוטים וקלים, הלכה. כרגע הוא רק מחפש "משיחחחח" שיושיעה אותו מהטרידה של מצוות לימוד תורה שבה הוא שרוי.
<! זה הזמן המתאים באמת לעזור לו !>
בפריים החמישי, החבר שרצה לעזור לו לפני כן רואה אותו לומד דבר שלכאורה הוא פשוט וזה נראה לו ביזבוז זמן ולכן הוא מאיר לו שהוא לא ברמה של מתחילים…
הפריים השישי, הבחור שרק ייחל למשיח או מושיע שיבוא ויגאל אותו מלימוד ועיון לבד ושרק ישב וילמד איתו ואפילו יתן לו אפילו את מסקנתו ושהוא מוכן לקבל כבר תורה מתוך בושה ("נהמא דכיסופא") מקבל גישה מסויימת של אדם שאפשר לקרוא לו בסיטואציה הזאת "חמור נושא ספרים", היינו, לא רגיש למצבו.
ועל כך הוא מלין ומיצר שהוא רצה משיח עם רגש שיתעניין בו ובמצבו הנפשי והרגשי ושינסה להבין את התסכול שלו, כאשר בפועל הוא קיבל יחס גרוע כל כך, במקום רגש אנושי, בהמה בצורת אדם שמתנהגת כמו "חמור".
מצורפות פה בתחתית גרסאות נוספות של הקומיקס לצורך השלמת הרעיון מכמה זוויות נוספות.
2.
3.
4.
