קטגוריה: כללי

עבודה זרה דף י"ט עמוד א': ״כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ״, אָמַר רַבִּי: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ״. לֵוִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְקָא פָּסְקִי סִידְרָא. סְלֵיק סִפְרָא, לֵוִי אָמַר: לַיְיתוֹ [לַן] מִשְׁלֵי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אָמַר: לַיְיתוֹ [לַן] תִּילִּים. כַּפְיֵיהּ לְלֵוִי וְאַיְיתוֹ תִּילִּים,…

10 שאלות על מהות התורה והאומה (לפי פסקה ב'): שאלת הטבע: האם התורה שבעל פה היא "תוספת חיצונית" לחיינו, או שהיא חלק בלתי נפרד מהאופי הטבעי של עם ישראל? שאלת ההיררכיה: במבחן התוצאה, איזו תורה נראית חשובה וקדושה יותר – זו שנכתבה בידי שמיים או זו שנמסרה על ידי חכמים? שאלת התלות: האם התורה שבעל…

פנו אלי לגבי הנושא\סוגיה במסכת שבת דף קמ"ו עמוד א'. שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי. ואין נוקבים מגופה של חבית, דברי רבי יהודה. וחכמים מתירין. ולא יקבנה מצדה. חדושי הר"ן על שבת דף קמו/א מתני' שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות. פרש"י ז"ל דאין במקלקל שום אסור שבת,…

תלמידי חכמים רבים מספרים על גדולתו של רבי יוסף קארו, והשיא של אותם הסיפורים הוא ה"מגידים" שהיו לו. ושאלה שעולה מייד למי שמכיר את תחום בריאות הנפש וכל מיני תופעות אלו או אחרות הוא: מה היחס של עולם הרפואה והפסיכיאטריה לקיום אותם המגידים של רבי יוסף קארו? ולפני שנענה על השאלה מאיזה שהוא כיוון חשוב…

הרהור בדברי תורה במקומות מיוחדים במסכת זבחים דף ק"ב עמוד ב' וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל מְקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר, חוּץ מִמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא! לְאוֹנְסוֹ שָׁאנֵי. שטיינזלץ על הדף ושואלים: והיכי עביד הכי [ואיך עשה כך] ר' אלעזר בר' שמעון? והאמר [והרי אמר] רבה בר בר חנה אמר ר'…

תוך כדי לימוד עלתה השאלה: האם אנחנו יכולים לקרוא למשה "חכם"? שהרי מקובלנו שהיה נביא. ומה בעצם אומר הדבר שאדם מחשיב את משה לחכם? מבין השורות יכול להישמע שאדם שאומר על משה רבינו שהוא חכם, משווה את חכמת בשר ודם ולחכמת נביא הנביאים משה רבינו. אבל, גם ייתכן מצב נוסף. יש מצב שבו אדם נצרך…

בגיטין דף ס’ עמוד ב’: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תּוֹרָה – רוֹב בִּכְתָב וּמִיעוּט עַל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶכְתּוֹב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רוֹב עַל פֶּה וּמִיעוּט בִּכְתָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״אֶכְתּוֹב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי״! הָהוּא, אַתְמוֹהֵי קָא מַתְמַהּ: אֶכְתּוֹב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי?! הֲלֹא ״כְּמוֹ זָר…

במסכת בבא בתרא דף יא' עמוד א': אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִיטְּלָה נְבוּאָה מִן הַנְּבִיאִים וְנִיתְּנָה לַשּׁוֹטִים וְלַתִּינוֹקוֹת. והסביר הרב כהנא על השאלה: איך זה יכול להיות שניתנה הנבואה לשוטים ותינוקות? זה לא שהם שוטים ותינוקות, אומרים עליהם שהם שוטים ותינוקות.

פסחים דף ק"ט עמוד א' תָּנוּ רַבָּנַן: חַיָּיב אָדָם לְשַׂמֵּחַ בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״. בַּמֶּה מְשַׂמְּחָם — בְּיַיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶם, וְנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶן. אֲנָשִׁים בָּרָאוּי לָהֶם — בְּיַיִן. וְנָשִׁים בְּמַאי? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: בְּבָבֶל — בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — בְּבִגְדֵי פִּשְׁתָּן מְגוֹהָצִין. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא…

מבנה ותוכן של “רסיסי לילה – אות נח” חלק תוכן עיקרי סוג טקסט מהות / פונקציה שם הימים ותרגום "פור" הדגשה ש"פור" הוא לשון פרס, לכן הכתוב זכרו ותרגמו; "על כן קראו" – המון ישראל קראו כך. עיון לשוני / פתיחה בירור מקור השם והנהגת הלשון כדי למסגר את הקריאה לפורים. גורל – מקרה או…