[ד] ולכך הוא ראוי לקבל החמדה גנוזה שהיא המגדרת את האדם ומנהיגתו לבוא לידי כך. כמו שאיתא (מכות דף כג', עמוד ב')[1]"רצה הקב"ה לזכות את ישראל", פירוש לזככם ולטהר נפשותם, לפיכך הרבה להם תורה ומצוה, שהם המזככים הנפש.
וכמו שאיתא (סוטה דף כא', עמוד א')[2] דתורה ומצות אצולי מצלי מן הלסטים והמזיקים, רוצה לומר כח הנוטה אל החומריי שהם חמדות עולם הזה. שחמדה גנוזה של השי"ת היא היפך מהם, שהיא חמדה של אמת ומצלת מחמדת השקר.
וכמו שאיתא (שמות רבה פרשה לב', פסקה ו', ותנחומא סוף פרשת משפטים)[3] עשה אדם מצוה אחת מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצות מוסרין לו שני מלאכים, שנאמר "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך", ועיין עוד שם.