שיחת מלאכי השרת פרק ב – ר' צדוק – אות ד'

Written by

in

שיחת מלאכי השרת

רבי צדוק הכהן מלובלין

פרק ב' · אות ד'

[ד] ולכך הוא ראוי לקבל החמדה גנוזה שהיא המגדרת את האדם ומנהיגתו לבוא לידי כך. כמו שאיתא (מכות דף כג', עמוד ב')[1] "רצה הקב"ה לזכות את ישראל", פירוש לזככם ולטהר נפשותם, לפיכך הרבה להם תורה ומצוה, שהם המזככים הנפש.

וכמו שאיתא (סוטה דף כא', עמוד א')[2] דתורה ומצות אצולי מצלי מן הלסטים והמזיקים, רוצה לומר כח הנוטה אל החומריי שהם חמדות עולם הזה. שחמדה גנוזה של השי"ת היא היפך מהם, שהיא חמדה של אמת ומצלת מחמדת השקר.

וכמו שאיתא (שמות רבה פרשה לב', פסקה ו', ותנחומא סוף פרשת משפטים)[3] עשה אדם מצוה אחת מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצות מוסרין לו שני מלאכים, שנאמר "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך", ועיין עוד שם.


[1] מכות כג ע"ב (משנה): "רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: 'ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'".

[2] סוטה כא ע"א: במשל לאדם ההולך באישון לילה ואפילה, ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים, ומחיה רעה ומן הליסטים (שמסמלים את היצר הרע והחטאים). "רבא אמר: תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא [מגינה מן הייסורים ומצלת מן היצר הרע], בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא, אצולי לא מצלא. מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא".

[3] שמות רבה פרשה לב, פסקה ו (וכן תנחומא משפטים יט): "'הנה אנכי שולח מלאך' – הדא הוא דכתיב (תהילים לד, ח): 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם', עושה אדם מצוה אחת – הקב"ה נותן לו מלאך אחד לשמרו, שנאמר: 'חונה מלאך ה", עושה שתי מצות – הקב"ה נותן לו שני מלאכים לשמרו, שנאמר (תהילים צא, יא): 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך', עשה הרבה מצות – נותן לו הקב"ה חצי מחנהו, שנאמר (שם, ז): 'יפול מצדך אלף ורבבה מימינך', והוא חצי מחנהו שנאמר (שם סח, יח): 'רכב אלהים רבותים אלפי שנאן'".