תקוות גדולות

נניח שנוכחת בחוכמת היהדות בגישתה אל מערכות יחסים ויישמת אותה. הכרת מישהו מיוחד במינו. המשקפיים הוורודים נותרו בנרתיקם, ואיפשרו לך לראות אותו ביתר אובייקטיביות. במרחב שנוצר על-ידי המרחק הפיזי שהקפדתם לשמור ביניכם, השתרש ופרח קשר הדדי אמיתי ורוחני. את יודעת שמצאת את האדם הנכון. עכשיו את עומדת לצאת למסע הרוחני הגדול ביותר בחיים: נישואים.
כמו כולם, תתחילי את נישואיך עם ציפיות, מודעות ובלתי-מודעות. לציפיות האלה תהיה השפעה מכרעת על הצלחת נישואיך, או חלילה, כשלונם. מקורן של חלק מהציפיות הוא ביחסיך עם הוריך, ובתפיסתך את היחסים ביניהם.
ציפיות אחרות הן פרי השקפותיך על מהות הנישואים. אך כל הציפיות יושפעו מתחושת המציאות – או העדר תחושת המציאות – שהפנמת ביחסים ביניכם מההתחלה.
החיים רחוקים מלהיות סיפורי אגדות. כפי שאמר פעם באופן בוטה מישהו שאני מכירה:
"החיים הם שיגרתיים". ידוע לי, שלאיש הזה יש נישואים נהדרים, משפחה נפלאה, ומקצוע מספק מאוד ובעל אתגר המאפשר לו ללמוד תורה גם אחרי שעות העבודה. הערתו זו לא נבעה ממטען שלילי או ממטען של תסכול. אז למה הוא התכוון?
הוא התכוון לכך שהרבה מחיינו עוברים בעשיית דברים שאין הם חדשים או מרגשים במובן הרגיל. בעוד שלרבים מאתנו אין בעיה להודות ב"שיגרתיות" שלחובותינו היומיומיות או אפילו של עבודתנו, אנחנו חושבים שבנישואים זה צריך להיות אחרת. כמובן שאסור לנישואים לקפוא על השמרים, אסור להם להיות אותו דבר, שנה אחרי שנה. כל דבר חי חייב תמיד להשתנות ולצמוח כדי לשמור על חיוניותו. אך ישנם סוגים שונים של שינוי והתפתחות, ואלה יוצרים סוגים שונים של התחדשות והתרגשות. התפתחותה של מערכת יחסים דומה להתפתחותו של ילד. תינוק שזה עתה נולד משתנה באופן ברור כמעט מדי יום. הורים (אני יכולה לספר לכם) כל הזמן מצלמים אותו וסבים וסבתות החיים רחוק (אמי יכולה לספר לכם), מתלוננים אם הם לא מקבלים תמונות חדשות בדואר מדי כמה שבועות. אבל, ככל שהילד גדל, קצב השינויים פוחת מאוד. ההבדלים בין ילד בן חמש וילד בן שש קלים הרבה יותר מאשר בין תינוק שזה עתה נולד ותינוק בן חצי שנה.
כך גם במערכות יחסים. בהתחלה, מתגלים מדי יום ביומו עולמות שלמים על בן-זוגך ועליך. אולם, ככל שחולף הזמן, הולכים ופוחתים הגילויים ואת מוצאת את עצמך בשטח יותר ויותר מוכר. בשלב זה, הממשות של הנישואים עלולה להיראות מאיימת, אבל אם את מוכנה לכך, תשמחי לבואה. ולמרות שהיהדות מציעה דרכים לחוות מחדש באופן מחזורי וקבוע את וההתרגשות של מי שזה-עתה-נישאו, הרי יש בחיי הנישואין הרבה יותר מזה. באופן אידיאלי, הרבה מההתלהבות שחשת הופכת למשהו רגוע, עמוק ונפלא יותר: התלהבות שאינה נובעת מחידושים אלא מההכרה ששניכם, לאט אבל בטוח, מתמזגים למהות אחת.
כדי לחוות את האושר בקשר שהוא לכל החיים, עליך להיות מסוגלת להתלהב מדברים יומיומיים ומהמציאות עצמה. יכולת זו תהיה לך טבעית אם ציפיותיך מחיי הנישואים צמחו בקרקע של מציאותיות, באווירה המבוססת על ראיה מציאותית של בן-זוגך ומערכת היחסים ביניכם. שמירת-נגיעה עוזרת לך לפתח התייחסות זו.