להראות שאכפת לך

במהלך הספר הזה, ההתמקדות היתה בך מה את מרוויחה וממה את נמנעת בהיותך שומרת הלכות נגיעה. אך היהדות מלמדת אותנו שהאחריות איננה נעצרת על סף ביתנו. בכל מערכת יחסים ישנם שניים, וגישתו של כל אחד מהם ליחסים תשפיע על השני. אז בין אם את מרגישה שאת חייבת לעצמך להקפיד על הלכות נגיעה, ובין אם לא, את חייבת את זה למישהו אחר.
חברה ותיקה שלי, ג'יל, התנסתה בחויה ששכנעה אותה סופית בעניין זה. בטיוליה באירופה בדרכה לישראל, פגשה צעיר יהודי איטלקי, אנטוניו שמו. השניים מיד מצאו חן אחד בעיני השני ובילו כמה ימים רומנטיים ביחד. אולם, היא גילתה שלא היה די בחיבתה לאנטוניו כדי להשאירה באיטליה ולהניח לתוקפן של כרטיס הנסיעה שלה לפוג. היא רצתה להמשיך ולטייל. לפיכך היא נפרדה ממנו לשלום, כשהיא בטוחה שכל מה שנשאר לו מיחסיהם הם זכרונות נעימים. אבל היא טעתה. שלושה חודשים מאוחר יותר, בירושלים, מצאה בתיבת דואר שלה מכתב מאיטליה. "אני כל כד עצוב ובודד מאז שעזבת", כתב אנטוניו, "אני חושב עליך בכל רגע שאני ער, וכל יום אני יותר ויותר מאוהב בך".
בהתחלה, הרגישה ג'יל מוחמאת. אבל חיש מהר התחלפה הרגשה זו בצער וביאוש כשהיא הבינה "אוי ואבוי, מה עשיתי?" בעיני ג'יל, יחסיהם הקצרים היו בלתי מזיקים. אנטוני ידע כבר בהתחלה שהיא לא נשארת, וכדי להקל על הפרידה, היתה מעורבותה הפיזית ביחסים מינימלית בלבד.
ובכל זאת, מבלי להתכוון לכך, היא איפשרה התפתחות של התאהבות מלאה מצידו, ובשלב זה היא חשה אחריות רבה ואשמה בגלל צערו.
אנטוניו, כפי שג'יל גילתה מאוחר יותר, אכן התגבר על הקשר אתה וכיום הוא נשוי, אך ככל שג'יל נעשתה יותר מודעת ורגישה יותר למה שקורה ביחסים פיזיים, הבינה שבעוד שאנטוניו יוכל לחזור ולהיות שוב מאושר, הוא לעולם לא יוכל לחוש באותה חד-פעמיות שלולא כן היה חווה עם אשתו. בעוד ג'יל ידעה שהיא לא היתה אהובתו היחידה, כאב לה מאוד שגם לה היה חלק באובדן הזה שלו.
ייתכן שרק מעטים מבינינו חשים אחריות בעוצמה כזו כפי שהרגישה גי'ל בסופן של דבר. אבל אולי טוב היה לו הרגשנו כך.
גם מעשן שאין לו מספיק כוח רצון להפסיק לעשן, עשוי שלא לרצות להציע למישהו אחר סיגריה. באופן דומה, תהא מידת האכפתיות שלך כלפי עצמך ככל שתהא, את בוודאי רגישה מספיק כדי לחוש אכפתית לאחרים, במקום להזיק להם, את רוצה לעזור להם להפיק את המיטב מחייהם, שמשמעותו. בין היתר. לעזור להם להגשים כל מה שדיברנו עליו, את מעוניינת לעזור להם לפתח הערכה למציאות, שתגביר את סיכוייהם להתחתן עם האדם הנכון ועם ציפיות בנות מימוש, את רוצה למנוע מהם כאב והתפכחות מאשליות, ואת רוצה לאפשר להם לחוות עם שותפם לחיים ולנשמה את מירב הייחודיות והרומנטיקה האמיתית.
כאשר את מקפידה שלא לקיים קירבה פיזית, אלא להיצמד למערכת היחסים העיקרית והמיוחדת שלך, את עושה הרבה יותר מאשר לדאוג לאינטרסים שלך, שמירת-נגיעה היא דרך בה את מביעה את האיכפתיות שלך לא רק כלפי עצמך אלא גם כלפי זולתך.