שבוע שני של התחזקות יום שני בשבת


יום שני בשבת

מתוך שמירת הלשון, חובת השמירה, פרק ח':

"והנה בענייני העולם אנו רואים, שכל דבר שיש ממנו מידה מרובה איננו יקר כל-כך, וכל שיש ממנו מעט במציאות הוא יקר בעיני הבריות. כגון: נחושת היא יקרה מברזל, וכסף הוא יקר מנחושת, וזהב, שיש מעט בעולם, הוא יקר יותר מכסף, ואבנים טובות המאירות, שאינן מצויות כלל, שָׁוְיָן נורא מאוד. וכן הוא בענייני רוחניות, אינו מצוי כלל אדם שיתקן כל חלקי הדיבור. ואם יִמָצֵא אדם שישמור כוח הדיבור כַּדִּין מכל חלקי דיבור האסור מפני שחביבים אצלו מצוותיו של ה' יתברך, זהו האיש שבוודאי ימצא חן בעיני ה' יתברך, ויהיה שכרו מה' יתברך גדול מאוד מאוד.

והנה, כל הָעֲשָׂרָה עניינים שייחדנו בחובת השמירה, אף שבתחילה צריך לעמול עליהן, אבל לבסוף, אם תתרגל נפשו בהם, יֵצֵא אדם ישר ומעוטר בכל המעלות. דהיינו שאינו מרגל, ולא הולך רכיל, ולא גאה, ולא כעסן, וזהיר מלהונות לחברו באיזו הקנטה, וכל שכן מִלְּהַלְבִּין פניו, יזהר מחנופה ושקר וליצנות ומחלוקת, איש כזה יהיה אהוב למעלה ונחמד למטה, ויתקדש שם שמים על ידו, ועליו נוכל לומר: ישראל אשר בְּךָ אֶתְפָּאָר, ועל כל אחת מהמעלות יקבל שכרו מבעל הגמול, ואשרי חלקו בַּזֶּה וּבַבָּא".