שבת קודש

מתוך עין איה, שבת ב', פרק חמישי, פיסקה ס"ו:

"איסור קבלת לשון הרע, לבד מה שקלקולו נראה ברור, כשהוא יוצא למעשה להפריד בין אחים ומכל שכן לרדוף אדם על חינם, הוא פועל על התכונה הנפשית להטיל חשד ואיבה על האנושיות מתוך איזה מעשה או דיבור הנראה לדון לחובה, ובזה תגדל השקפת הרע בעולם בעיני האדם יותר ממה שהוא באין ערך, ויוכל לצאת משפט מעוקל על כל מהלך הדעות והמעשים. וכשיקרה מפגע כזה בכסא מלכות, יכול הוא להטיל פגם ביסוד החסד והמשפט המיושר, שהוא מָכוֹן כסא מלך, להיות למד מדרכיו של הקב"ה שתהיה המטרה מלאה אהבה וחסד כוללת".