שבת קודש
מתוך המבוא לשיעור היומי בחפץ חיים:
"ספר זה איננו ספר המדבר על הלשון בלבד, זהו ספר העוסק במידות האדם ובִדְבָר היותו יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא. דיני התורה בכל הקשור לדיבור, הכלולים בהגדרה התמציתית של "שמירת הלשון", מרכיבים את תרשים תוכניתו של הבורא באשר לאופן שבו יחיו בני אדם בצוותא זה עם זה. אלו הכלים אותם העניקה לנו התורה כדי לעקור מליבנו את הכעס, את המרירות ואת הקנאה, וכדי להסיר מעם-ישראל את המריבות, את הפגיעות ואת המחלוקות." מה שאנו אומרים והאופן שבו נאמרים דברינו, עונים על השאלה: מי אנו?… הלכות שמירת הלשון הן הַכְוָנוֹתָיו המעשיות של הקדוש ברוך הוא כיצד להשתמש ביכולת זו המגבירה את מהותנו. הן מורות לנו כיצד להביט על זולתנו. כיצד לדבר עם אחרים ועליהם… למעשה טמון כאן עיקרון פשוט, ברגע שהאדם מסלק מתוך אוצר המילים שלו את השלילה, הרכילות, לשון הרע והמחלוקת, הרי באופן אוטומטי הוא משפר לחלוטין את חייו ואת חיי כל הסובבים אותו… כאשר אנו שולטים בכוח הדיבור שלנו, הרי אנו שולטים בחיים עצמם… אשר על-כן כותב בעל 'חובת הלבבות' שהפה הוא קולמוס הלב… החפץ חיים כותב שכאשר אדם שומר על הלכות לשון הרע הוא הופך בהכרח להיות אדם טוב יותר. הרי זה משום שהאדם משתדל, בכל פעולה מפעולותיו, להימנע מלהכאיב לזולתו. פעם אחר פעם, יום אחר יום, חוזר על-כך הַזָּהִיר בלשונו. הדבר משקף את החלטותיו באשר לאופן בו ידבר ובו יחשוב. זוהי הדרך בה הוא מעצב את אישיותו… למעשה, יהודי אינו יכול לראות עצמו כעבד ה' כל עוד חסרה אצלו אהבת ישראל… ממעיין זה של אהבת ישראל נובעות הלכות שמירת הלשון… על-ידי הפה מוענק לכל יהודי הכוח לְהַעֲרוֹת קדושה אל תוך עולמו… השל"ה הקדוש אומר שגדול חלקו בעולם הבא של זה אשר דן לכף זכות את זולתו… הסתכלות שלילית היא הקרקע לצמיחת לשון הרע. באחת מאיגרותיו כותב הגר"א שחטא לשון הרע הוא הגדול ביותר מכל החטאים. כל מילה של לשון הרע היא חטא בפני עצמו… כשאדם שומר את פיו ולשונו, וכאשר שיחותיו עם האחרים הן חיוביות ומועילות, זכויות שמירת הלשון נכפלות שבעתיים מכיוון ש-בְּרַסְּנוֹ את לשונו הוא מזכה גם את הרבים במצווה זו… כשם שאין פרצופיהם (של בני אדם) שווים זה לזה כן אין דעתן שווה (במדבר רבה כ"א, ב'). מרן בעל ה'בית ישראל'- האדמו"ר מגור זצ"ל הסביר את דברי המדרש באומרו שעל האדם לקבל הבדלי השקפות באותה הקלוּת בה הוא מקבל הבדלים בהופעה החיצונית. שמירת הלשון מעדנת את המדבר ומביאה לפריחה את התכונות הטובות שנטע הקדוש ברוך הוא בכלל ישראל… כך אמר להם הקב"ה לישראל: בָּנַי, מה אני מבקש מכם? – הא איני מבקש אלא שתהיו אוהבים זה לזה ומכבדים זה לזה (תנא דבי אליהו רבה פרק כ"ח)".
"אדרבה תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך ואל יעלה בלבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה ותחזק התקשרותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכול נחת רוח אליך וזה עיקר כוונתנו…אמן כן יהי רצון".
(מתוך תפילת ר אלימלך מליז'ענסק זצ"ל).