יום חמישי בשבת
מתוך החפץ חיים, כלל ו' סעיף י"ב:
"ואם כבר עבר ושמע לשון הרע והאמין בליבו, בין שהוא מחלקי הגנות שבין אדם למקום ובין שבין אדם לחברו, תיקונו, שיתחזק להוציא הדברים מליבו שלא להאמינם, ויקבל על עצמו על להבא שלא לקבל עוד לשון הרע על אדם מישראל, ויתוודה על זה, ובזה יתקן הלאוין והעשין שעבר על-ידי קבלת לשון כמבואר לעיל בפתיחה אם עדיין לא סיפר לאחרים".
"ואם סיפר לאחרים אין לו תקנה עד שיפייס להנידון עבור זה כמו בשאר מספרי לשון הרע, או שיראה להוציא את הדבר מלב האנשים שסיפר עליהם".
"וזה גם-כן באמת עצה היעוצה בעניין שאם נכשל באיסור שמיעת לשון הרע תיכף יתפוס עליו בכל כוחותיו זכות בפני הַמְּסַפֵּר וישתדל להוציא מה שיש בליבו עליו, ועל-ידי זה יתקן את האיסור למפרע…"
מתוך הספר: 'משנת ישראל' של הרב ישראל וינמן שליט"א:
"…ונמצאנו למדים לפי זה דלהוציא מליבו פירושו לדון את השני לכף זכות, ועוד לפי מה שכתבתי למעלה דשמיעת לשון הרע, האיסור הוא שעל-ידי שמיעה, הדברים יכנסו בליבו כארס ואזי יפעלו פעולתם וסופן שיכנסו בליבו…והעניין הוא דְמי ששמע ודן את חברו לכף זכות הרי זה כאילו שלא שמע לשון הרע מעולם, וממילא לא נשאר בליבו שום רושם רע על חברו, וכשיבוא הזמן להיטיב עימו, כל ההנהגות כלפיו יהיו נקיות ממחשבות רעות…".