יום שלישי בשבת
"האמת היא כדברי רבותינו ז"ל (ירושלמי תרומות פרק א' הלכה ד'): "שֶׁנִּבּוּל פה הוא עֶרְוָתוֹ של הדיבור ממש", כלומר, הרחקה מניבול פה אינה רק גזירה שמא יגיע לגילוי עריות, אלא יש בזה גנות של גילוי עריות על ידי הפה".
וכתב לפני כן: "ובעניין השמיעה הרעה הזאת גם כן אמרו אף שומע ושותק, שנאמר: "זְעוּם ה' יִפֹּל שָׁם", הרי לך שכל החושים צריכים להיות נקיים מן הזנות וּמֵעִנְיָנוֹ".
ושמענו מדברי הרמח״ל שני דברים:
א. ניבול פה הוא איסור עצמי של עריות בדיבורו, רק שלא נאסר בכרת או מיתת בית דין.
ב. שגם האוזן נטמאת ממנו וחובה על כל החושים לְהִתְנַקּוֹת ממנו.
חידושו של הרמח"ל שזנות היא לאו דווקא בתחום אחד המקובל שעליו מדובר אלא יכול לחול על עוד תחומים.