יום רביעי בשבת

מתוך טְהור שפתיים, עמ' 27, הרב שלמה אבינר שליט"א:

"…לאורך כל חייו שָׁרְתָה בלב החפץ חיים דאגה עצומה לכלל ישראל, שאיפתו הקבועה הייתה לעשות חסד עִם עַם-ישראל, ולהביא שתשרה שכינה על כל עם-ישראל. מתוך דאגה זו הכריע שהעניין הראשון שיש לתקן הוא הבראת וטיהור כוח הדיבור. החפץ חיים הבין שהדבר העיקרי, יסוד הכול, הוא להתנקות מלשון הרע, לטהר את הדיבור הישראלי. מתוך שֶׁנְּטַהֵר את הדיבור, על-ידי שניצור דיבור מְחַבֵּר ולא דיבור מפריד ומקלקל, נוכל לאחד את עם-ישראל, לזרז את תחיית האומה ולקרב את השראת השכינה. החפץ חיים חש צער נורא על האומללות שנוצרת בחיי החברה הישראלית בעקבות קלקול לשון הרע ולא מצא מנוחה לנפשו עד שכתב את ספרו זה. זו הסיבה שבגינה 'שתל' הקדוש ברוך הוא את נשמת החפץ חיים דווקא בדורנו, הוא היה שליח אלוקי, כלל ישראלי לטהרת הדיבור בעם ישראל… ".