יום רביעי בשבת

מתוך חובות הלבבות, שער הפרישות, פרק ה':

"וראוי לך, שתשתדל לאסור חושיך ותנועות איבריך הנראים כמו שאספר לך. והוא, שתתחיל בראשונה לאסור לשונך ולבלום שפתיך. ותפרוש מן הדברים הבטלים, עד שתהיה בעיניך, הנעת האיבר הכבד שבאיבריך יותר קלה מהנעת לשונך. כי הלשון – המהירה באיברים לחטוא, וחטאיה רבים מכולם בעבור קלותה ומהירות תנועתה. והשלמת מעשיה נְקַלָּה, ויכולתה על הטוב והרע בלי מיצוע… כמו שאמר החכם: מוות וחיים ביד הלשון, והקדמנוה על שאר החושים והאיברים, לְקֹשִׁי הדבר בה יותר משאריתם… וכאשר תרצה לעמוד על בירור מה שזכרתי מרוב חטאי הלשון, קבל על עצמך לזכור מה שֶׁיֵּצֵא מלשונך ביומך, בהתחברך עם בני אדם והתערבך בם, ואם תוכל לכותבו, עשה, ואחר כך הַעֲבִירֵהוּ על ליבך והעלהו במחשבתך בעת שאתה פנוי מן העסקים בלילה, ותראה מה שיש ממנו לצורך, ומה שיש ממנו מותר, לא יועיל לך, ומה שממנו מביא ההזק אליך, כמו הכזב והרכילות והשבועות ולשון הרע. ואז יתברר לך חסרונך, ותראה בו מְעֻוָּתְךָ, ופקוד זה ממך תמיד, כפקדך מְעֻוָּת אויביך, ולא תתמיד בזה מועט, עד שיתוקן לשונך וימעטו דבריך. ושים תמורת רוב דבריך, אורך מחשבתך והתמדת בחינתך והחשבון עם נפשך. כי המחשבה – נר, שתכניסהו אל לבך, והחשבון – שמש, תאיר באורה קדרות מצפונך, לגלות לך מה שהוא צפון בו מן הטוב והרע. והלשון – שער הַמַּצְפּוּן, ואם הלשון תהיה מופקרת, ולא תטיב לשמור מה שיש במצפונים, יהיה שער האוצר נפקר, ויצא מה שאינך חפץ בצאתו, וְיֵרָאֶה – מה שאין הראותו טוב בעיניך. וכשתשמור השער, אתה שומר האוצר ומה שיש בו, כמו שאמר החכם (משלי י"ז, כ"ח): "גַּ֤ם אֱוִ֣יל מַ֭חֲרִישׁ חָכָ֣ם יֵחָשֵׁ֑ב", ואמר (קהלת ה', א'): "אַל־תְּבַהֵ֨ל עַל־פִּ֜יךָ וְלִבְּךָ֧ אַל־יְמַהֵ֛ר לְהוֹצִ֥יא דָבָ֖ר לִפְנֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים", ואמר (קהלת ה', ה'): "אַל־תִּתֵּ֤ן אֶת־פִּ֙יךָ֙ לַחֲטִ֣יא אֶת־בְּשָׂרֶ֔ךָ".