יום חמישי בשבת
מתוך שמירת הלשון, שער הזכירה, חלק מפרק י"א:
"עוֹד יֵשׁ בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן כַּמָּה מַעֲלוֹת קְדוֹשׁוֹת:
א. נִצּוֹל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁבָּאִים עֲבוּר זֶה הַחֵטְא.
ב. הוּא בָּטוּחַ עַל יְדֵי זֶה בְּמַה שֶּׁיִּשְׂתַּכֵּר מֵהַתַּכְלִית הַנִּרְצָה שֶׁלֹּא יְאַבְּדֶנּוּ מֵעַתָּה…
ג. הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם אִישׁ…
ד. כְּמוֹ שֶׁהוּא כּוֹבֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּלַמֵּד קַטֵּגוֹרְיָא וּמְחַפֵּשׂ בְּכָל כֹּחוֹתָיו זְכוּת, כֵּן לְמַעְלָה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַמְּדִין עָלָיו זְכוּת…
ה. זוֹכֶה שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ עָלָיו רוּחָא דִּקְדֻשָּׁא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת חֻקָּת: כָּל מַאן דְּנָטַר פּוּמָא וְלִישָׁנָא, זָכֵי לְהִתְלַבְּשָׁא בְּרוּחָא דְּקֻדְשָׁא.
ו. גַּם מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה לִידֵי הַשְׁפָּעָה בָּעוֹלָם הַזֶּה…
ז. גַּם עֲבוּר כָּל עֵת שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ, זוֹכֶה לִידֵי מַעֲלָה גְּדוֹלָה בְּגַן עֵדֶן…
ח. גַּם הוּא נִצּוֹל עַל יְדֵי זֶה מִגֵּיהִנֹּם…
ט. עוֹד יֵשׁ מַעֲלָה גְּדוֹלָה וּקְדוֹשָׁה הַמִּסְתַּעֶפֶת מִשְּׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, וְהִיא מִדַּת הַשָּׁלוֹם.
כַּיָּדוּעַ שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, מֵסִיר מֵעַל עַצְמוֹ קִנְאַת אֲנָשִׁים, וְכָל אֶחָד יֹאהֲבֶנּוּ וְיִמְסֹר לוֹ סוֹדוֹתָיו וְלֹא יְדַבְּרוּ עָלָיו לְעוֹלָם. וְהוּא מִדָּה בְּמִדָּה, כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי כָּתוּב בְּשֵׁם הָאֲרִ"י זַ"ל…"