יום שני בשבת

מתוך רבנו יונה זצ"ל על משלי י"ז, ד':

"…שתי כיתות מקבלות לשון הרע: האחת: כת זדים, כי עניין מרע בעל זדון הלב. והשנית: כת שקרים. וטעם הדבר, כי בעל זדון הלב, מאשר יחפוץ שימצאו המומים והאשמות מבני אדם, יקשיב ויאזין עליהם כאשר יספרו אותם על חברו, ויאמין לדבריהם, כי כן דרך החפץ בדבר יטה לבבו להאמין בו, כל שכן שיטה אוזנו להקשיב ולהאזין עליו. וכן השקרן – על דבר אשר לא הורגל לדרוש על האמת, ישים הדברים שישמע בליבו ויקבלם מבלי מחקר, כי לא יחוש לכוון הדברים אל האמת אשר ישים בלבו וכאשר יספר ויגיד. והמידה ההגונה בעניין הזה: שישנא האדם להקשיב ולהאזין על לשון הרע, ואם ישמענו, לא יאמין בו ולא יספרנו, ולא ימנענו באהבת חברו ובכבודו מספק, עד שיתברר אליו באמת, אכן יחוש לדבר בלבו וישמר מאשר נאמר עליו הלשון הרע, וכן אמרו זיכרונם לברכה: לשון הרע, אף-על-פי שאין ראוי לקבלו אך יש לחוש אליו. (עיין נידה ס"א, ב').